אלנין Alanine

אלנין חיונית לייצור חלבונים, לתפקוד תקין של מערכת העצבים המרכזית ומסייעת לשליחים עצביים (נוירוטרנסמיטורים). האלנין הינה מקור חשוב לאנרגיה ברקמות השרירים, המוח ומערכת עצבים מרכזית,  מחזקת את מערכת החיסון ע"י ייצורת נוגדנים, מסייעת במטבוליזם (חילוף חומרים) של סוכרים וחומצות אורגניות.

אלנין הינה חומצת אמינו חיונית לגופנו לשם בניית החלבונים. אלנין מצויה בנוזל ערמונית (בלוטת הפרוסטטה), האלנין עשויה לשחק תפקיד חשוב בתמיכה לבריאות בלוטת הערמונית. מחקר אחד, שכלל כארבעים וחמישה גברים עם היפרפלזיה שפירה של הערמונית (גדילת יתר של בלוטת הערמונית), נמצא שמתן של  780 מ"ג מחומצת האמינו אלנין כל יום במשך כשבועיים ולאחר מכן ירידה במינון לכ- 390 מ"ג לחודשים וחצי, בשילוב עם כמויות זהות של חומצות אמינו גליצין וחומצה גלוטמית, כך נצפה שהתסמינים פחתו: ההיפרפלזיה בבלוטת הערמונית השתפרה, אך יש לציין כי עבודה זו אושרה באופן תחושתו הסובייקטיבית של המטופלים.

חומצת האמינו אלנין אינה יכולה להיות מסונתזת בגופנו, מה שהופך אותה לחיונית. לכן נוכחותה בדיאטה, עשויה להקל על סינתזת חלבון אופטימלית. אלנין הינה מרכיבה עיקרית של חלבונים, שבו שרשרת צד המתיל משחקת תפקיד מילוי מקום, בדרך כלל בתוך האזורים הפנימיים. אלנין יכולה להעביר קבוצת אמינו ולהפוך לפירובט (פירובט הוא תוצר קצה של שרשרת הגליקוליזה, כאשר הסוכר גלוקוז מתפרק בתהליך גליקוליזה). הפירובט עשוי להישרף לאנרגיה או להיות מומר לשומן, גלוקוז או גליקוגן.

השימוש באלנין אינו כולל תופעות לוואי עבור הרוב המכריע של אנשים אשר נוטלים אותו. עם זאת, חשוב לציין כי אנשים הסובלים מחלת כליות או כבד לא צריכים לצרוך הצריכה גבוהה של חומצות אמינו ללא התייעצות עם איש מקצוע רפואי.

כמו עם חומצות אמינו אחרות, מקורות מצוינים של אלנין כוללים בשר ומוצרי חלב, עוף, דגים וביצים. ישנם מספר מזונות צמחיים העשירים בחלבונים אשר מספקים גם אלאנין.

מקורות במזון לחומצת האמינו אלנין: שעועית, שמרי בירה, סובין אורז חום, חלבון חלב – קזאין, תירס, מוצרי חלב, ביצים, דגים, ג'לטין, לקטואלבומין (lactalbumin), קטניות, בשרים, אגוזים, מאכלי ים, זרעים, סויה, מי גבינה, ודגנים המלאים.