פנילאלנין חומצת אמינו לדיכוי תיאבון ובקרת משקל הגוף

פנילאלנין חומצת אמינו לדיכוי תיאבון ובקרת משקל הגוף - עם דר' עזרא יעקב, תודה לאתר: http://diet2all.net.

פנילאלנין היא חומצת אמינו הבונה חלבונים. ישנן שלוש צורות של חומצת אמינו פנילאלנין: D-פנילאלנין, ל-פנילאלנין, ותמהיל של D ו-L פנילאלנין שננוצר במעבדה. הדי-פנילאלנין היא לא חומצת אמינו חיונית. ה- אל-פנילאלנין היא חומצת אמינו חיוניות היא הצורה היחידה של פנילאלנין נמצאת בחלבונים.

מקורות תזונתיים עיקריים ל- אל-פנילאלנין הם בשר, דגים, ביצים, גבינות וחלב.

פנילאלנין משמש לטיפול במצבי דיכאון, הפרעות קשב (ADHD), מחלת פרקינסון, כאב כרוני, דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית, תסמיני גמילה מאלכוהול, מחלת עור בשם ויטיליגו. http://amino-acids-proteins.blogspot.co.il/

איך הפנילאלנין פועלת? הגוף משתמש בפנילאלנין בכדי לייצר שליחים כימיים ורכיבים חשובים נוספים.

חומצות אמינו לחיטוב השריר והגוף

חומצות אמינו לחיטוב הגוף עם דר' עזרא קובי (תודות ל: http://diet2all.net).

פנילאלנין היא חומצת אמינו המסייעת לדיכוי תיאבון. פנילאלנין עשויים לשחק תפקיד בשליטה על התיאבון, אך מהעדויות שבידינו רק פורסמו בשנות ה-90. מחקר המופיע ביוני מהדורת 1994 בכתב העת מטבוליזם דיווח שפנילאלנין ממגר את שחרורו של הורמון כולציסטוקינין המדכא תיאבון. המחקר על מתנדבים שלקחו פנילאלנין 20 דקות לפני ארוחת מבחן אכלו באופן משמעותי פחות קלוריות ודיווחו על הרגשה מוגברת של מלאות מאשר אלו שקבלו פלצבו.

http://amino-acids-proteins.blogspot.co.il/

בייצור הגבינה, מי גבינה, החלק המימי של חלב, מופרד ביוגורט. מי גבינה הוא חלבון באיכות גבוהה לכן אנו יכולים להשתמש בו בכדי לסייע לירידה במשקל.

חומצות אמינו לחיטוב השריר והגוף

חומצות אמינו לחיטוב הגוף עם דר' עזרא קובי (תודות ל: http://diet2all.net).

פנילאלנין היא חומצת אמינו המסייעת לדיכוי תיאבון. פנילאלנין עשויים לשחק תפקיד בשליטה על התיאבון, אך מהעדויות שבידינו רק פורסמו בשנות ה-90. מחקר המופיע ביוני מהדורת 1994 בכתב העת מטבוליזם דיווח שפנילאלנין ממגר את שחרורו של הורמון כולציסטוקינין המדכא תיאבון. המחקר על מתנדבים שלקחו פנילאלנין 20 דקות לפני ארוחת מבחן אכלו באופן משמעותי פחות קלוריות ודיווחו על הרגשה מוגברת של מלאות מאשר אלו שקבלו פלצבו.

http://amino-acids-proteins.blogspot.co.il/

בייצור הגבינה, מי גבינה, החלק המימי של חלב, מופרד ביוגורט. מי גבינה הוא חלבון באיכות גבוהה לכן אנו יכולים להשתמש בו בכדי לסייע לירידה במשקל.

יצירת אנרגיה מחומצות אמינו, אנרגיה ממקורות בלתי פחמימתיים

ראיון עם ד"ר קובי עזרא על יצירת אנרגיה מחומצות אמינו, אנרגיה ממקורות לא פחמימתיים. http://diet2all.net

יצירת אנרגיה מחומצות אמינו כשאנו מתאמנים באימוני כוח, חלק ניכר מהאנרגיה שלנו מגיעה ממקורות בלתי - פחמימתיים (כלומר חלבונים).

האנרגיה הראשונית הנוצרת בגופנו הינה אנאירובית (ללא חמצן) ובהמשך היחס מתחיל להשתנות בהתאם לעוצמת המאמץ.

יש לומר, שהגלוקוז נאגר בשרירים ובכבד כגליקוגן, המגיע למיצוי מלא כעבור 24 עד 36 שעות של צום, ללא פעילות גופנית מיוחדת.



בהמשך גופנו יוצר גלוקוז מחומצות אמינו - בעיקר אלנין, אך גם מחומצות אמינו מסועפות שרשרת כ- BCAA וגלוטמין, גליצרול ולקטט (חומצת חלב).



אם נפרט מעט יותר, הקריאטין פוספאט תורם אנרגיה, מתחילת הפעילות ועד לשתי דקות בשל כמותו המוגבלת. בהמשך, מתרחש תהליך המכונה גליקוליזה אנאירובית, המגבילה אותנו בשל הצטברות חומצת החלב ושיאה מגיע ל- 2 עד 4 דקות וממשיכה הלאה.



מנקודה זו ישנה אפשרות להתקדם לתהליך המכונה גליקוליזה אירובית – הפקת אנרגיה ממקור סוכרי, המגיע לשיאו לקראת 5 - 6 דקות עד 60 דקות. ועד סוף התהליך ישנו תהליך הנקרא גליקוליזה אירובית – הפקת אנרגיה המגיעה ממקור שומני.

גופנו מתחיל בשריפת חומצות השומן תוך 20 - 60 דקות ומגיע לשיאו כעבור שעה. כל ארבעת התהליכים האלה משמשים אותנו בכדי לחדש את מאגרי ה- ATP, שהיא מולקולה חיונית להפקת אנרגיה של כל תא בעולם החי.



קריאטין פוספאט מורכב משלוש חומצות אמינו (כלומר טרי-פפטיד) והן: ארגינין, מטיונין וגליצין. בכדי לשמור על רמות נאותות של CP ו-ATP (חומרי אנרגיה), ישנו הצורך לשמור על רמות גבוהות של חומצות אמינו - ארגינין, מטיונין וגליצין.

חומצת האמינו קרניטין יכולה לספק אנרגיה ממקור שומני. הקרניטין מביאה את חומצות השומן אל תוך תאי המיטוכונדריה ושם הן נשרפות לצרכים אנרגטיים.

חומצות אמינו בדיאטה ופעילות פיזיולוגית

ראיון עם ד"ר קובי עזרא אודות חומצות אמינו בדיאטה ופעילות מטבולית. http://diet2all.net/

בטבע קיימים למעלה מ-250 חומצות אמינו, אך לנו חיוניות רק כ-22, מתוכם 8 גופנו אינו מסוגל לייצרן בעצמו לכן יש לצרוך אותם במזון.

חומצות אמינו הן אבני הבניין המולקולריות של החלבונים ורקמות השרירים. כל התהליכים הפיזיולוגיים המיוחסים לספורט, ככון: אנרגיה והחזרתה, חיזוק השרירים, ירידה באחוז השומן ובנוסף השפעה מנטאלית כמצב רוח ותפקוד מוח, קשורים לחומצות אמינו.



לכן חומצות אמינו נעשו יותר פופולריות אצל ספורטאים בכלל ובעיקר אצל מפתחי-הגוף.

צורתן הטבעית של חומצות האמינו הינה "L". הצורה הנ"ל יעילה יותר מהצורה הסינתטית "D", שלמעשה אינה מופיעה בכלל במזוננו.



ישנה גם את הצורה החצי סינתטית "D L", שלא מומלץ לצרוך אותה, והנבדלות הן חומצות האמינו פניל-אלנין ומטיונין שבצורתן "D L" הן יעילות יותר בהשוואה לצורה הסינתטית והטבעית.



יתרונן של חומצות אמינו חופשיות הוא, שהן אינן דורשות עיכול ונספגות ישירות. הן חופשיות מקשרים כימיים למולקולות אחרות, לכן הן נספגות במהירות למחזור הדם. חומצת האמינו עוברת דרך הכבד ויוצאת משם לכיוון הרקמות הזקוקות לה, כמו השרירים.



ישנה מולקולה המייעלת את פעילותן של חומצות אמינו. מולקולה נקראת: אלפא קטו-גלוטראט, והינה שלד פחמני של חומצת האמינו גלוטמין. המולקולה פותחה במהלך שנות ה-60 לטיפול במחלות כבד ע"י הפחתת רמת האמוניה, אך בשילוב עם אורניטין (שתי מולקולות אורניטין עם מולקולה אחת של אלפא קטו-גלוטראט) הם גורמים לשחרור הורמון גדילה ברמות גבוהות הרבה יותר מאשר נטילתן בנפרד במתן אורלי.



ישנם גורמים רבים המשפיעים על זמינותן הביולוגית של חומצות אמינו. למשל אינטראקציות שונות, ביניהן או עם גורמים אחרים.



אינטראקציות בין חומצות אמינו אחת יכולה לבטל או לצמצם את פעילותה של חברתה כאשר הן נספגות דרך אותם נשאים.

לדוגמא קבוצות חומצות אמינו ארומטיות (טריפטופאן, טירוזין ופניל-אלנין) יכולות להקטין כל אחת את מעברה של חברתה, במעברן למוח דרך מחסום דם המוח (BBB).



תחרותיות זו מתרחשת בין חומצות אמינו הדומות זו לזו במבנן הכימי. דוגמה נוספת תחרותיות על הספיגה בהמעיים למחזור הדם. ליזין וארגינין נספגות דרך אותן "תעלות", לכן מינון גבוה של אחת מהן תגביל את ספיגתה של חברתה.



אינטראקציות בין ויטמינים וחומצות אמינו-הפירידוקסין הינו הויטמין החשוב ביותר למטבוליזם של חומצות אמינו. המהווה קו-פקטור חשוב לאנזימים הנקראים: טרנסאמינאזות, אשר מסייעים לפרק חומצות אמינו במהלך המטבוליזם שלהן.



למידע נוסף על חומצות אמינו במזון, חומצות אמינו חיוניות, חומצות אמינו הכרחיות, חומצות אמינו מסועפות, וכו'...

כיצד לקלוט את החלבונים בדיאטה מאוזנת?

להלן ראיון עם ד"ר קובי עזרא על: כיצד לקלוט את החלבונים בדיאטה נכונה ומאוזנת? http://diet2all.net.

אנו צריכים חלבונים לתיקון הנזקים לגופנו, לצמיחה ותיקון ופיתוחם, אך לפני שגופנו יכול להשתמש חלבון שאנו מקבלים מהתזונה, הם צריכים להספג. כדי שזה יקרה, החלבון צריך לעבור את הליך העיכול. תוכל לספוג יותר חלבון אם אנו נפזר את צריכת החלבון שלנו לאורך כל היום, למרות שישנו גבול עד כמה אנו יכולים להשתמש בחלבון בכדי לבנות שרירים.

חומרים לפרק חלבונים: תהליך העיכול מתחיל בפה, בו השיניים כותשות את מזונות החלבון לחתיכות קטנות מספיק בכדי שנוכל לבלוע אותם בבטחה. וברגע שהאוכל מגיע הבטן, החלבון מתפרק לשרשראות של חומצות אמינו בשם פפטידים וזאת ע"י אנזימים פפסין (pepsins).

הדבר מחייב אותנו לכמויות מספיקות של חומצה בקיבה זאת בכדי לשמור על pH של בין 1.5 עד 3.5. פפסין מהווה לא יותר מ-15 אחוזים בתהליך עיכול החלבונים. יתר פירוק החלבונים מתרחשים במעי הדק, שבו אנזימים מהלבלב שנקראים פרוטאזות לפרק את פפטידים לחומצות אמינו בודדות אשר נספגות במעיים, בעזרת חלבונים מובילים.



אכילת כמויות גדולות מאוד של חלבון במטרה לבנות מסת שרירים נוספת אינה מועילה, היות והגוף שלנו יכול להשתמש רק לכל היותר בכ-0.9 גרם חלבון לכל קילו של משקל הגוף במטרה לבנות שרירים. כלומר, אדם 75 קילו לא יכול להשתמש יותר מ- 135 גרם חלבון במטרה להוסיף מסת שריר וכל תוספת פשוט תשמש אותו לאנרגיה או שהיא תאוחסן כשומן. לכן רצוי לשאוף לקבל כ- 12 עד 15 אחוזים מצריכת הקלוריות שלנו מחלבון.

חלבונים ספורטאים ובניית השרירים, תזונה ופעילות אנבולית

ראיון עם ד"ר קובי עזרא על חלבונים ספורטאים ובניית השרירים, תזונה ואנבוליזם.

אז להלן מספר עובדות על חלבונים וספורטאים: אימוני כוח ומסה שרירית גורמים להרס חלבונים מוגבר, הדבר אשר מחייב תגבור חלבונים במקביל באספקתם וזאת לצורך שיקום ובנייתם. שרירינו בנויים מחלבון ולכן תוספת חלבון הינה תוספת חומר-גלם לבניית השרירים.

ויש לציין שי עלינו לצרוך מספיק חומרים המסייעים לבניית החלבון בשרירים, כגון: ויטמין 6B, ויטמין C ואבץ.



הגברת צריכת החלבון, ולעיתים גם ללא אימון, יוצרת מאזן חנקן חיובי יותר, והנ"ל עדות אפשרית ליצירת חלבוני שריר. האומנם לא ברור עד כמה התהליך הצבירה הנ"ל עשוי להימשך.



פחמימות הן היסוד העיקרי בשיפור ביצוע סיבולת. זמינותן קובעת את קצב השימוש בחלבון. רק עם דלדול מאגרי הגליקוגן בשריר, ישנו כנראה ערך תפקודי ישיר לזמינותם של החלבונים או חומצת אמינו ממקור חיצוני.



תזונה בדיאטה של חסר קלורי, מגבירה את הליך השימוש בחלבוני השרירים כחומר דלק. כך פחות חלבון זמין לתחזוקת השרירים ולשמירה על המסה השרירית.



תזונה המספקת כ-1.5 ג' חלבון לכל ק"ג, נמצאה כמונעת או מפחיתה את דלדול השרירים (ללא אימון גופני).



כמו כן, פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית דלדול שרירי ואף למנע את המצב. צריכת חלבון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, תזרז את תהליך ההתאוששות השרירים ממאמצים קשים.



צריכת תערובת חלבון-פחמימות מיד לאחר אימוני סיבולת ו/או כוח תגרום לעלייה פחותה בריכוזי ה-CPK בדם ולשובו המהיר יותר לערכי מנוחה.



ה- CPK (קריאטין פוספוקינאז) הינו אנזים המופרש מתאי השרירים והגידים בעיקר לזרם הדם לאחר אימון אינטנסיבי או טראומה כל שהיא.



מחקרים הראו שחסר בחלבון גורם להפחתה ביצור ה-IGF. תפריט דל בחלבון (0.4gr לכל ק"ג) לא חידש את רמות ה- IGF-1 אך מינון גבוה יותר של (1gr לכל ק"ג) החזיר במהירות את הרמות הנורמאליות של ההורמון-IGF.



כאשר שתי חומצות אמינו או יותר מחוברות יחד הן מעבירות אינפורמציה. האינפורמציה גורמת לתגובה פיזיולוגית השונה מזו הנגרמת ע"י חומצת אמינו בודדת (חסרת אינפורמציה). מחקרים הראו שדי וטרי-פפטידים מאותתים לכבד ליצור סומטומדין-C, שהינו פקטור אנבולי לגדילה, המדרבן וממריץ גדילת שרירים. http://bodybuilding-4-u.blogspot.com/



למידע נוסף על: חלבונים במזון, דיאטת חלבונים, חלבונים אחרי אימון...