יום שבת, 26 באפריל 2014

קרניטין Carnitine

קרניטין Carnitine 


מהיא חומצת האמינו קרניטין (Carnitine)?

קרניטין היא חומצה אמינית שתפקידה העיקרי בגוף העברת חומצות שומן ארוכות שרשרת למיטוכונדריה "תחנת הכוח" של התא (הוא אברון המצוי בציטופלזמה של כמעט כל התאים האיקריוטיים. מיטוכונדריה, המכונה בכתבי מדע פופולרי תחנת הכוח של התא, מתרחשים שני תהליכים ביוכימיים חשובים: מעגל קרבס וזרחון חמצוני. שני תהליכים אלו, יחד עם תהליך הגליקוליזה שמתרחש בציטופלסמה, מהווים את תהליך הנשימה התאית, שבאמצעותו מפיקים אנרגיה כל הייצורים האירוביים. האנרגיה המשתחררת עם פירוק התרכובות משמשת ליצור הנוקלאוטיד ATP) למטרת ייצור אנרגיה.

לקרניטין שני מקורות: ייצור עצמי ומהדיאטה

לחומצת אמינו קרניטין שני מקורות: אנדוגניים (ייצור עצמי) של הגוף ואקסוגניים (חיצוניים) מן המזון.
כ- 75% מכמות הקרניטין היומית מגיעים ישירות מהמזון וכ- 25% מיוצרים ע"י גופנו. המקור האנדוגני כרוך בתהליך בו הופך הגוף שתי חומצות אמיניות חיוניות: ליזין ומתיונין - לקרניטין.


ייצור אנדוגני של קרניטין

המקור האנדוגני כרוך בתהליך בו הופך הגוף שתי חומצות אמיניות חיוניות: ליזין ומתיונין - לקרניטין. התהליך המטבולי מתרחש בכבד ובכליות. כמו כן נחוצים ומשתתפים בתהליך גם ויטמינים ומינרלים שונים, כגון: ויטמין B3, ויטמין B6, ויטמין C והמינרל ברזל.

כמה קרניטין גופנו מייצר?

אדם מייצר בממוצע 0.16-0.48 מ"ג קרניטין ללכל קילו ממשקל גופו ביממה. נתון חשוב זה מסביר: מדוע אלה
שתזונתם אינה תקינה חשים חסרי אנרגיות ועייפות.

כמה קרניטין אנו מקבלים במזון?

המקור האקסוגני (חיצוני)  לקרניטין הינו המזון!!! חומצת האמינו קרניטין מצוייה במזונות ובעיקר אלה שמקורם בעולם החי ובעיקר בבשר אדום (50-120 מ"ג ב- 100גרם), כמו כן, בעופות, בדגים, ובמוצרי חלב (כ- 1.6-6.4 מ"ג בכל 100 גרם מזון).
לעומת זאת בעולם הצומח ישנם ריכוזים נמוכים יותר של קרניטין. למשל, הטמפה (הינו סויה שעבר תהליך תסיסה), אבוקדו ועוד מכילים קרניטין, אך כאמור ברמות נמוכות יותר מעולם החי.


היכן מצוייה קרניטין בגופנו?

קרניטין מצוייה בכל רקמות הגוף אך מרוכזת בעיקר בשרירי השלד (כ- 97%), מכאן ניתן להבין את חשיבותה הרבה של הקרניטין לפעילות מערכת השרירים.

אך יש לציין כי הקרניטין מופרשת מגופנו במהירות רבה יחסית. לכן משמעות הדבר: שכדאי לנו לצרוך ולקבל אספקת קרניטין בקביעות. ומה גם שחסר בקרניטין יגרום לנו לנצל יותר אנרגיה ממקורות אחרים (בעיקר פחמימות), כתוצאה מכך להיווצרותם של תוצרים לא רצויים (כמו חומצה לקטית בשרירים) חומצת החלב נוצרת בשרירים של גוף האדם בעת ביצוע פעילות גופנית מאומצת וממושכת. ומעבר לכך, השומן מצטבר, רמותיו עולות והסיכון לפתח רמות שומנים גבוהות בדם, כבד
שומני, השמנה ובעיות נוספות הנובעות מחסר באנרגיה מצד אחד ועודף שומן מהצד השני, הולך וגובר.

אינו שימושים בחומצת האמינו קרניטין?

1. שיפור בכושר האירובי (סבולת אירובית והספק אירובי).
2. דחיית הופעתה של תחושת עייפות במהלך פעילות גופנית.
3. טיפול משולב (תזונה ופעילות גופנית) בבעיית עודף משקל.
4. האצת ההתאוששות שבעקבות פעילות גופנית.

מחקרים קליניים הראו כי נטילת תוסף ל-קרניטין עשוייה לתרום לשיפור איכות ביצוע מאמץ גופני, הן בקרב ספורטאים הישגיים והן בחובבנים.
צריכת החמצן המרבית היא המדד לכושרו האירובי של האדם. מספר מחקרים מצאו שנטילת קרניטין תרמה לשיפור צריכת החמצן המרבית (VO2max) בקרב "לוחמי סוף שבוע" ומתאמני סבולת כאחד.
השלמה של התוסף קרניטין דוחה את מועד הופעתה של עייפות במהלך פעילות גופנית. ברור כי עייפות המתפתחת במהלך פעילות גופנית מהווה גורם משמעותי בירידה ביכולת הביצוע הגופני.
שתי הסיבות העיקריות להופעת עייפות במהלך פעילות גופנית הן הצטברותה של חומצת-חלב ודלדול מאגרי הגליקוגן (רב-סוכר המצוי בשרירי השלד ובכבד). מחקרים קליניים, בהם השתתפו ספורטאים מאומנים במידה מתונה וספורטאים מאומנים היטב, הראו כי נטילת קרניטין עשוייה להפחית הצטברותה של חומצת-חלב.
החוקרים ציינו גם כי נטילת ל-קרניטין מגבירה את ניצול השומן במהלך הפעילות הגופנית ובכך "נחסך" השימוש בגליקוגן. פועל יוצא של תהליך זה הוא, כאמור, דחייה במועד הופעת העייפות וכתוצאה מכך שיפור באיכות הביצוע הגופני.
נטילת תוסף ל-קרניטין לפני ביצוע מאמצים עצימים עשוייה להפחית משמעותית את כאבי השרירים המופיעים בעקבות פעילות גופנית וכן להקטין את מידת הנזק הנגרם לשריר לאחר אימון. מכאן שהיא מסייעת בתהליך ההתאוששות שלאחר ביצוע פעילות גופנית.
פעילות גופנית גורמת להגברת האיבוד של ל-קרניטין דרך השתן וכתוצאה מכך לירידה בריכוזה בדם. נטילת קרניטין תמנע את ירידת ריכוזו בדם ובכך לא יוגבל אפיק הפקת האנרגיה ממקור של שומן.


קרניטין חומצת אמינו by kobiezra

קרניטין ושריפת שומנים

תפקיד הקרניטין במטבוליזם של שומן, נטילת תוסף ל-קרניטין עשוייה לסייע בצמצום רקמת השומן בגוף בתנאי שנטילת התוסף מלווה בהקפדה על תזונה נכונה ובביצוע פעילות גופנית, על-פי תוכנית אימונים המותאמת ליכולתו של האדם.

חומצות שומן ארוכות שרשרת עוברות מטבוליזם בתוך המיטוכונדריה שבתאים למטרת ייצור אנרגיה. ל-קרניטין חיונית לתהליך זה היות וחומצות השומן אינן יכולות לחדור את ממברנת המיטוכונדריה בלעדיה. לאחר שחומצות השומן עברו מטבוליזם במיטוכונדריה ונוצרה אנרגיה (ATP), שוב נדרשת ל-קרניטין (בצורת אציל-ל-קרניטין acyl-carnitine) לשם ניוד תוצרי הפסולת אל מחוץ למיטוכונדריה.

יום שני, 21 באפריל 2014

דיאטה אישית ותזונה נכונה




דיאטה אישית ותזונה נכונה: האם יש דרך לצאת מארוחת החג בשלום?
חישוב זריז של ארוחת חג הפסח מהמצות והברכות, דרך ארבע כוסות היין, המנות המיוחדות של כל המשפחה ולסיום העוגות והמתוקים. מביא אותנו בקלות לכ־3,500 עד 4,000 קלוריות עודפות.

יום רביעי, 2 באפריל 2014

חומצות אמינו

חומצות אמינו

חומצות אמינו חשובים מבחינה ביולוגית תרכובות אורגניות מורכבות אמין (-NH2) וחומצה קרבוקסילית (-COOH) קבוצות פונקציונליות, יחד עם צד-שרשרת ספציפי על כל חומצת אמינו.

המרכיבים העיקריים של חומצת אמינו הם פחמן, מימן, חמצן, חנקן, למרות רכיבים אחרים ניתן למצוא את הצד-השרשראות של חומצות אמינו מסוימות. כ-500 חומצות אמינו, יכולים להיות מסווגים בדרכים רבות.

הם יכולים להיות מסווגים לפי המיקומים מבני קבוצות פונקציונליות הליבה כמו אלפא (α-), -בטא (β-), גמא-(γ-) או דלתא-(אלפא-) חומצות אמינו; לקטגוריות אחרות מתייחסות קוטביות, רמת החומציות וסוג צד-שרשרת קבוצה (אליפטיות, acyclic, ארומטי, המכיל הידרוקסיל או גופרית, וכו ').

חלבונים, חומצות אמינו מהווים את הרכיב השני בגודלו (מים הוא הגדול ביותר) של שרירי האדם, תאים אחרים tissues.2 מחוץ חלבונים, חומצות אמינו לבצע תפקידים חיוניים בתהליכים כגון: נוירוטרנסמיטרים, ביוסינטזה.

חומצות אמינו שיש גם את אמין וגם הקבוצות חומצה קרבוקסילית המצורפת את הראשון (אלפא-) אטום פחמן יש חשיבות מיוחדת בביוכימיה. הם ידועים בתור 2-, אלפא או חומצות אמינו α (גנרי נוסחת H2NCHRCOOH ב cases3 רוב כאשר R הוא מתמיר אורגני המכונה שרשרת הצד); 4 לעיתים קרובות חומצת אמינו ביותר המונח משמש כדי להפנות אותם במיוחד. הם כוללים את 23 proteinogenic (חלבון-בניין) חומצות אמינו, 567 המשלבים לתוך פפטיד שרשראות פוליפפטידים.

היסטוריית חומצות אמינו

חומצות האמינו כמה את הראשון התגלו בתחילת המאה ה-19. בשנת 1806, כימאים הצרפתי לואי-ניקולאס Vauquelin, ז'אן פייר Robiquet מבודדים תרכובת אספרגוס שקוראים לאחר מכן אספרגין, חומצת אמינו הראשונה ביותר להיות discovered.2021 ציסטין התגלה בשנת 1810, אמנם שלה מונומר, ציסטאין, מתגלה עד 1884. גליצין ולאוצין התגלו תוך שימוש 1820. של חומצת אמינו ביותר המונח בשפה האנגלית של חלבונים 1898. נמצאו להניב חומצות אמינו לאחר עיכול אנזימטי או הידרוליזה חומצה. ב- 1902, אמיל פישר ו פרנץ הציע כי החלבונים הם התוצאה של היווצרות קשרים בין קבוצת אמינו של חומצה אמינית אחת עם הקרבוקסיל של אחר, בתוך מבנה ליניארי פישר הזה הנקרא peptide.