יום שבת, 19 במרץ 2016

מתיונין Methionine

מטיונין - מתיונין (Methionine) הינה חומצה אמינית המכילה גופרית.

המתיונין נחוצה במבנה קולגן ולתפקוד בסינטזת חלבון של כל תא.

פעולתה יחד עם ציסטין וציסטאין מטהרת רבת עצמה. לשלושת חומצות אמינו אילו יכולת לסלק מתכות כבדות ובניהם עפרת. הן מנטרלות רדיקלים חופשיים ומגנות מפני נזקי אלכוהול.

חומצה אמינית מתיונין מסייעת למאגרי גלוטטיון פראוקסידאז (מרכיב מנקה רב עצמה הפועל כנגד רדיקלים חופשיים).

המתיונין חשובה ליצירת לציטין בכבד יחד עם כולין ואינוזיטול.

למתיונין ריח אופייני של גופרית. כשיש בעיות בחילוף חומרים של מתיונין ניתן למצוא אותה בשתן בצירוף הומוציסטאין במצב פתולוגי.
במקרים אלו לשתן ריח גופריתי. המתיונין החיונית למאגרי הסלניום בגוף נקראת מתיונין סלני. מקורות בתזונה: בקר, עוף, פולי סויה, ביצים, קוטג', כבד, סרדינים, יוגורט, גרעיני דלעת, שומשום, עדשים.

טראונין Threonine

טראונין (Threonine) חומצה אמינית חיונית, חשובה לרמות חלבון תקינות בגוף, ביצירת קולגן ואלסטין.

לקחת חלק במטבוליזם הכבד יחד עם מטיונין וחומצה אספרטית.
חומצה אמינית טראונין  מצויה בלב, במערכת העצבים המרכזית ושרירי השלד.

הטראונין מונעת הווצרות שומנים בכבד, מסייעת למערכת החיסון על ידי ייצור נוגדנים.

מקורבתזונה שלנו: חלבון מן החי בעיקר. קיימת בכמות קטנה בתזונה מן הצומח.

ואלין Valine

ואלין (Valine) חומצה אמינית חיונית הנחוצה למטבוליזם של שרירים, תיקון רקמות ותחזוקה על רמות נטרוגן מאוזנות בגוף.

חומצה אמינית ואלין מצויה בריכוז גבוה בשרירים והיא אחת משלושת חומצות האמינו המסועפות (bcaa), יחד עם לאוצין ואיזולאוצין.

מקורות בתזונה: קמח סויה, אורז חום, קוטג', דגים, בשר, שקדים, אגוזי ברזיל, קשיו, בוטנים, גרעיני שומשום, עדשים, אפונת גינה, שעועית לבנה, פטריות ופולי סויה.

פרולין Proline

חומצת אמינו פרולין אינה חיונית, כלומר שהגוף יכול לסנטז אותה בעצמו.

חומצה אמינית פרולין היא אחת המרכיבים העיקריים בקולגן והיא פועלת יחד עם ויטמין c.
אחראית על מבנה גידים רצועות ומפרקים.

חומצה אמינית פרולין נחוצה לריפוי סחוסים, מפרקים, גידים ושריר הלב.

משתמשים בחומצה אמינית זו לטיפולים קוסמטיים כנגד הזדקנות העור.

מקורות מהתזונה: בשרים. 

ציטרולין Citruline

ציטרולין (citrulline) חומצת אמינו המיוצרת על-ידי הכבד כתוצר לוואי במהלך הפיכת אמוניה לשיינן (אוראה).

חומצת אמינו לא חיונית, תוצר מטבולי של ארגינין, מצויה בעיקר בכבד, משמשת כמרכיב עיקרי במחזור השינן בכבד, מצויה במזונות צמחיים כגון בצל ושום.

ציטרולין ישנה השפעה על הורמון הגדילה ועידוד מערכת החיסון.

אלנין Alanine

אלנין חומצה אמינית חשובה במטבוליזם של סוכרים.
אלנין מסייעת במעגל קרבס באופן מיידי לניצול אנרגיה.
אלנין הופך לפירובט ומשם לגלוקוז וכך מעלה את רמות הגלוקוז.
זוהי חומצה אמינית לא חיונית ותפקידה העיקרי בחילוף חומרים במטבוליזם של טריפטופן ו b6. כתוסף היא ניתנת במצבי היפוגליקמיה לניצול גלוקוז לפרקי זמן ארוכים.

אלאנין טרנסאמינאז

בבדיקה זו בודקים את הריכוז של אלנין טראנסאמינאז (alt) בנסיוב הדם. אנזים זה, המכונה גם sgpt, קשור במטבוליזם של החומצה האמינית אלנין. האנזים נמצא ברמה הגבוהה ביותר שלו בתאי כבד. כאשר נגרם נזק לתאים המכילים אנזים זה תהיה עליה ברמתו בדם. העליה ברמת האנזים מציינת רק את העובדה שנגרם נזק לתאים, אך האנזים אינו ספציפי, ועל כן יש צורך בבדיקות נוספות או בהערכה קלינית על מנת לקבוע איזה איבר נפגע.
עליה ברמת אנזים זה לרמה הגבוהה מהעליה ברמת האנזים sgot מהווה עדות לפגיעה בתאי הכבד.
יש לקחת בחשבון כי במעבדות שונות ייתכנו ערכים שונים. יש להסתכל ולהשוות לטווח התקין של המעבדה. 

חומצה אספרטית Aspartic acid

חומצה אספרטית - אספרג'ין

אספרג'ין מיועדת לאיזון מערכת העצבים המרכזית.
חומצה אמינית אספרג'ין אינה חיונית ונובעת מחומצה אספרטית.

האספרגין מצויה בעיקר בחלבון מן החי בעוד שחומצה אספרטית נמצאת גם בחלבון מן הצומח.

התפקיד העיקרי של אספריג'ין הוא שימור האמוניה ברמה מאוזנת. חומצה אספרטית חשובה בעיקר במחזור השינן. אחת החשיבויות הגדולות שלה זה מניעת עייפות. 

האספרג'ין מסייעת בהווצרות של אנזימים ומטהרת רבת עצמה של אמוניה ובכך גורמת להעצמת תפקודי הכבד. היא מעלה רמות נוגדנים ובכך מחזקת את מערכת החיסון.

סרין serine

סרין

חומצה אמינית סרין נחוצה למטבוליזם של שומן ומשתמשים בה בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה.

שימוש חיצוני על העור גורם ללחות.

חומצה זו אינה חיונית והיא מסונטזת מגליצין.

סרין משתתפת בריאקציה של הומוציסטאין.

הסרין מסייעת לויטמין b6 להפוך הומוציסטאין לציסטאין.

רמה גבוהה של הומוציסטאין מקושרת עם סיכון גבוה למחלות לב.

אורניטין ornitine

אורניטין

חומצה אמינו אורניטין מסייעת בשחרור הורמון הגדילה.
האורניטין אחראית למטבוליזם של חומצות שומן ולכן משתמשים בה לצורך בהורדה במשקל, יחד עם קרניטין.

חומצה אמינית אורניטין נחוצה למערכת החיסון ותפקוד הכבד בגלל מחזור השינן (סילוק אמוניהמהגוף).

אורניטין קושרת אמוניה ומונעת בכך הרס לכבד.

אורניטין נמצאת בריכוז גבוה בעור, רקמת חיבור ונחוצה להחלמה ותיקון נזקים ברקמות.

אוניטין מסונטזת בגוף מארגינין ומקדימה את חומצת האמינו ציטרולין, פרולין וחומצה גלוטמית.

אריגנין הופכת לאורניטין שהופכת לציטרולין שהופכת לפרולין שהופכת לחומצה גלוטמית בגוף.

טאורין Taurine

טאורין

חומצה אמינית טאורין מכילה גופרית.
הטאורין נמצאת בריכוז גבוה בחלבון מן החי.
טאורין נמצאת בשריר הלב, תאי הדם הלבנים, שרירי השלד ומערכת העצבים המרכזית. היא מהווה חומצה אמינית חשובה ליתר חומצות האמינו בגוף, נחוצה לעיכול שומנים, ויטמינים מסיסי שומן ושימור על רמות כולסטרול.

טאורין שימושים רפואיים

שימושים רפואיים: טרשת עורקים, בצקות, בעיות בלב, לחץ דם גבוה, היפראקטיביות, חרדות, ירידה בתפקוד מוחי, סרטן שד, תסמונת דאון והיפוגליקמיה.

טאורין נחוצה לשמירה על איזון מינרלים: סודיום, פוטסיום, קלציום ומגנזיום. אחד התפקידים הכי קריטיים של טאורין הוא מניעת אובדן פוטסיום (אשלגן) בשריר הלב.

חומצה אמינית טאורין הינה מרכיב חשוב בהיווצרות המוח אצל העובר.
בהתקפי אפילפסיה יש ירידה משמעותית ברמות הטאורין במוקד האפילפסי.
מקשרים חסר בטאורין עם חסר באבץ. ביחד הם משמרים את תפקוד הראייה. בחסר של שניהם יהיו בעיות של טשטוש ראייה.
ישנם אנשים שסובלים מהפרשה מוגברת של טאורין בשתן בגלל בעיות מטבוליות שונות.
הבעיות יכולות להיות מכול מיני סיבות: צמיחה ושגשוג של קנדידה, בעיות מעיים, סטרס נפשי ופיזי, חסר באבץ, צריכה מוגברת של אלכוהול, סכרת.

מקורות במזון לטאורין

מקורות במזון: ביצים, דגים, בשר, חלב. נמצא מעט במזון מן הצומח. חומצה זו אינה חיונית. ניתן לסנטזה מציסטאין בכבד שמגיע ממטיונין כל עוד יש נוכחות מספקת של ויטמין b6.

טריפטופאן tryptophan

טריפטופן

לחומצה אמינית חיונית טריפטופאן הרבה תפקידים רפואיים.
הטריפטופאן מסונטזת בגוף לויטמין b3 (חומצה ניקוטינית).
הטריפטופאן משמשת לטיפול רפואי בנדודי שינה, דכאון ועודף משקל.
יחד עם ויטמין b6 היא מייצרת סרוטונין ומלטונין.
על מנת שתהיה קליטת טריפטופן יעילה על ידי המוח יש צורך בשימוש ויטמין c ו- b6.

נמצא מחקרית כי לחומצה אמינית זו יש תפקיד בשיכוך כאבים.

לטריפטופאן תחרות על אתרי הספיגה במעי עם חומצות אמינו אחרות ולכן במידה ולוקחים תוסף יש להרחיקו ממזון חלבוני ולקחת אותו עם אוכל ממקור פחמימות.
מומלץ לקחת את התוסף שעה לפני האוכל עם ויטמין b6.

מקורות לטריפטופאן בתזונה

מקורות: אורז חום, גבינת קוטג', בשר, בוטנים, חלבון סויה, בשר בקר, כבד, גרעיני דלעת, בשר כבש, שומשום.

ארגינין arginine

ארגינין (arginine)

הארגינין הינה חומצת אמינו בעלת תפקיד חשוב ביצירת שיינן בכבד.
ארגינין נחוצה בתקופת גדילה אבל אצל בוגרים היא לא הכרחית כי היא יכולה להיות מיוצרת בגוף על ידי חומצה אספרטית וחומצה גלוטמית.


התפקידים של חומצת האמינו ארגינין

התפקידים של חומצת האמינו ארגינין: מחזקת את מערכת החיסון על ידי חיזוק בלוטת התימוס המייצרת תאי t (סוג של תאי מערכת החיסון).
הארגינין מנטרלת אמוניה ולכן יש לה איכות של ניקוי הכבד.
בנוזל זרע ובזרע עצמו יש כמות גדולה של ארגינין ולכן הוסק כי לארגינין יש תפקיד חשוב בפריון הגבר.
מחקרים הראו כי לארגנין פעולה דומה על קולטני איבר המין הגברי שמסייעים לזקפה בדומה לפעולת הויאגרה היות ופעילותה מרחיבה כלי דם (גם באיבר המין).

לארגנין תפקיד חשוב בייצור קולגן ואלסטין ולכן הוא מסייע לרקמת חיבור באיחוי וריפוי של נזקים ברקמות.
הארגינין עוזר בייצור המוגלובין, אינסולין וגלוקגון. הוא מעודד את הלבלב להפריש אינסולין וכן מעודד הפרשת הורמון הגדילה.

היכן מצוי ארגינין?

מקורות לארגינין הם, חרובים, שוקולד, קוקוס, מוצרי חלב, ג'לטין, בשר, שבולת שועל, בוטנים, סויה, אגוזים, קמח לבן, נבט חיטה.
אסור לקחת תוסף של ארגינין במצב של יתר לחץ דם, בהתקפה ויראלית של הרפס, בסכיזופרניה.

נחיצות החלבונים לגופנו ולבניית השרירים

כשאתה קם בבוקר ומסתכל על עצמך במראה. לכאורה אתה רואה אותה דמות שראיתה אתמול ותראה מחר. אבל למעשה, זה אינו בדיוק אותו אדם, שכן המרכיבים של גופו התחלפו - מולקולות גופו היום אינן זהות לאלו של אתמול וגם לא לאלו של מחר.

מה תפקידי החלבונים בגופנו

1. בניית רקמות חדשות והחלפת רקמות ש"יצאו משימוש" או שניזוקו.
2. בניית גופי-חיסון הלוחמים בזיהומים.
3. הובלת המזון והחמצן בדם, אל התאים ומהם.
4. ויסות מאזן המים, החומצות והבסיסים בגוף.
5. ויסות התהליכים הכימיים והפיזיים הקרויים "חילוף החומרים", שהוא - "שריפת" המזון והפיכתו לאנרגיה.
ועוד...

אלפי חלבונים שונים מצויים בכל תא, והם ממלאים תפקידי מפתח. והנה, למרות שחלבונים נחשבים לאבני הבניין של התא, אין הם יציבים כפי שניתן היה לצפות.
לכל אחד מהחלבונים שבתאים תוחלת חיים משלו, מספר שעות ואף דקות אחדות בלבד. תחלופת החלבונים בגוף היא צורך חיוני ממדרגה ראשונה.

חלבונים פגומים נוצרים בגוף ללא הרף. קרינת השמש ובעיקר הקרינה העל-סגולה, זיהום האוויר ומרכיבים שונים במזון - כל אלה עלולים לפגוע בחומר הגנטי של התאים ולגרום למוטציות המביאות ליצירת חלבונים פגומים.
פגיעה בחלבונים עלולה לגרום להפרעה בתפקודם ולעתים אף להוציא את התא מכלל פעולה. חייבת, אם כך, להיות בתא, מערכת המסוגלת לזהות את החלבונים הפגומים ולסלקם ביעילות.

יש מצבים נוספים המחייבים פירוק חלבונים. למשל, במצב של רעב לאחר שהגוף ניצל את כל מלאי הסוכר הזמין, או במחלת הסוכרת, כשהסוכר אינו זמין לתאים בגלל מחסור באינסולין. במצבים כאלה הגוף נאלץ לפרק חלבונים כדי לספק לעצמו את האנרגיה הדרושה. פירוק חלבונים נדרש גם בכדי לאפשר התרחשות תהליכים חיוניים. למשל, בתהליכי התמיינות תאים הקורים בשלבים שונים של התפתחות העובר, תאים על חלבוניהם מושמדים כתנאי להיווצרות איברים מסוימים.

מהן חומצות אמינו?

חומצות אמינו (amino acid) הינן תרכובת אורגנית (organic מציין תרכובות כימיות שמכילות פחמן, המצויות בכל המערכות החיות). המכילה קבוצה אמינית וקבוצה הידרוקסילית.

חומצות אמינו מהוות את אבני הבניין של חלבונים. פירוק החלבונים המצויים בגוף מביא לשחרור חומצות האמינו הבאות: איזולויצין, אלנין, אספרגין, ארגינין, גלוטמין, גליצין, היסטידין, ולין, חומצה אספרטית, חומצה גלוטמית, טירוזין, טריפטופן, לויצין, ליזין, מתיונין, סרין, פנילאלנין, פרולין, ציסטאין, ציסטין, תראונין.
הגוף מסוגל לסנתז חלק מחומצות אמינו אלה; את האחרות - חומצות אמינו חיוניות - חייבים לקבל מן המזון. 

חומצות אמינו חיוניות (essential amino acid) חומצת אמינו החיונית לצמיחה והתפתחות תקינה, ושהגוף אינו מסוגל לסנתז אותה בעצמו, ומקבל אותה ממזונות עתירי-חלבון כמו ביצים ומוצרי חלב.
ישנן כ- 9 חומצות אמינו חיוניות: איזולויצין, היסטידין, ולין, לויצין, ליזין, טריפטופן, מתיונין, פנילאלנין ותראונין.

חומצות האמינו לפי מידת חיוניותן בגוף:
חומצות אמינו חיוניות.
חומצות אמינו חיוניות בתנאים מיוחדים.
חומצות אמינו מיוצרות בגוף בצורה מספקת. 

איזולאוצין, לאוצין, ואלין, ליזין, תראונין, מתיונין, פנילאלנין, טריפטופאן, היסטדין, ציסטאין, ארגינין, טירוזין, סרין, גליצין, אלאנין, חומצה אספרטית, אספאראגין, חומצה גלוטמית, גלוטמין, פרולין.

יום שבת, 5 במרץ 2016

חומצות אמינו חיוניות לפעילויות פיזיולוגיות בגופנו

חומצות אמינו הן תרכובות אורגניות המרכיבות את החלבונים. חומצות האמינו וחלבונים הן אבני הבניין של החיים. כאשר חלבונים מתעכלים במערכת העיכול, הם מתפרקים לחומצות אמינו. הגוף האנושי משתמש חומצות אמינו כדי לייצר חלבונים כדי לעזור לגוף: לפירוק המזון, לגדול, תיקון רקמות גוף, לפונקציות רבות אחרות בגוף, חומצות אמינו יכולות לשמש גם כמקור אנרגיה על ידי הגוף.

חומצות אמינו הן סווגו לשלוש קבוצות:

חומצות אמינו חיוניות

חומצות אמינו חיוניות אינן יכול להיווצר בגופנו. כתוצאה מכך, הן חייבות להתקבל מהמזון.
9 חומצות האמינו החיוניות הן: היסטידין, איזולאוצין, לאוצין, ליזין, מתיונין, פנילאלנין, תראונין, טריפטופן, וולין.

חומצות אמינו מותנות הן בדרך כלל לא הכרחיות, למעט בזמן חולי ומתח.
חומצות אמינו מותנות כוללות: ארגינין, ציסטאין, גלוטמין, טירוזין, גליצין, אורניטין, פרולין, וסרין.

‏חומצות אמינו הן רכיבים של החלבונים - פרוטאינים. 20 ‏חומצות אמינו דרושות לבנייה של חלבונים שונים בגוף, החלבונים משמשים לגדילה, התחדשות ותחזוקה של הרקמות בגוף. 11 ‏מתוכן הגוף יכול לייצר בעצמו, 9 ‏אחרות אמורות להגיע ממזון .החומצות החיוניות הן : לאוצין, איזולאוצין, ליזין, מתיאונין, פנילאלנין, תראונין, תריפתופן וולין.

היסטידין נחשב לחומצה סמי-חיונית, כיוון שלא תמיד הגוף יכול לייצר כמות מספקת. שאר חומצות אמינו אינן חיוניות (מיוצרות בכמות מספקת בגוף). חומצות אמינו נוספות, כגון קרניטין מיוצרות מתערובת של חומצות אמינו, במקרה זה מליזין ומתיאונין .

‏מקורות: מזונות ממקור החי מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות. מקורות חלבון צמחיים, כגון קטניות, דגנים ואגוזים בד"כ מחסירים חומצת אמינו חיונית אחת או יותר. עם זאת, כל מקור צמחי מחסיר משהו אחר ואכילה מגוונת יכולה להתמודד עם הבעיה ולהבטיח נוכחותן של כל החומצות החיוניות.

‏שימושים ותפקידים :

• ·         מחלת אלצהיימר: אצטיל-ל-קרניטין , טירוזין

• ·         פעילות גופניתף BCAA קרניטין, קריאטין, איזולאוצין, לאוצין, אורניטין, ולין.

• ·         היפרפלזיה של בלוטת הערמונית השפירה: אלאנין, חומצה גלוטמית, גליצין.

• ·         ברונכיטיס ומחלת הריאות הכרונית: ציסטאין.

• ·         מניעת הסרטן ותמיכה בזמן הכימותרפיה: חלבון סויה.

• ·         תסמונת העייפות הכרונית: קרניטין.

• ·         כשל בתפקוד ההלב:  ארגינין, קרניטין, טאורין.

• ·         דיכאון: DLP A ‏, טירוזין.

• ·         סוכרת : קרניטין, טאורין.

• ·         אמפיזמה - נפחת הריאות: ציסטאין.

• ·         אפילפסיה: טאורין.

• ·         הרפס: ליזין.

• ·         היפרטריגליצרידמיה והיפרכולסטרולמיה:  קרניטין, חלבון סויה.

• ·         תמיכה בחולי איידס: ציסטאין, גלוטמין.

• ·         יתר לחץ דם : טאורין.

• ·         תחליפים להורמונים בגיל המעבר ותמיכה בזמן ההריון: חלבון סויה.

• ·         אין אונות גברית: ארגינין, קרניטין.

• ·         מחלות כבד: מתיאונין, טאורין.

• ·         אוסטאוארטריטיס וארטריטיס: DLP A, היסטאידין).

• ·         מחלת פרקינסון: ל-פנילאלנין.

• ·         כיב קיבה וקוליטיס כיבי: גלוטמין.

• ·         פנילקטונאוריה : לאוצין,  טירוזין.

• ·         החלמה אחרי הניתוח וריפוי פצעים: אורניטין, BCAA ‏, קריאטין.

• ·         ויטיליגו:‏ פנילאלנין.

‏חומצות אמינו חיוניות:

• ·         איזולאוצין : נמצא בכל מקורות מזון חי, במיוחד בדגים וגבינות וכן בנבט חיטה, דגנים ואגוזים. זאת חומצת אמינו מסועפת הנמצאת בכמויות גבוהות בתוך רקמת השריר.  היא משתתפת בתהליכי ייצור אנרגיה.

• ·         לאוצין : נמצאת בבשרים, מוצרי חלב, נבט חיטה ושיבולת שועל . חיונית לגדילה,  מעודדת את סינתזת החלבון בשריר. משתתפת בתהליכי ייצור אנרגיה.  חשובה לריפוי פצעים בעור ובעצמות. חומצת אמינו מסועפת. מחסור עלול לגרום להיפוגליקמיה בילדים.

•·        ליזין : נמצאת במקורות מזון מן החי, במיוחד בדגים, בשרים ומוצרי חלב. הרבה יותר בעייתי לקבל אותה ממקור צמחי. נמצאת בריכוז גבוה בשרירים,  עוזרת לספיגת הסידן במערכת העיכול, מעודדת גדילת העצמות וייצור של קולגן .חשובה במניעה של הרפס. מחסור עלול להתבטא בעיכוב הגדילה , כשל חיסוני , הפרשת סידן מוגברת בשתן.  ליזין אינו רעיל.

•·        מתיאונין:  מקורות למתיאונין הם בשרים, דגים, ביצים ומוצרי חלב. הוא די חסר בקטניות ולכן לטבעונים מומלץ לצרוך אגוזים, תירס ואורז על מנת להבטיח את כמותו התקינה בתפריט.  זאת חומצת אמינו המכילה גופרית . היא מונעת בעיות עור וציפורניים , מונעת הצטברות השומנים בכבד , מונעת עייפות ויעילה במצב של אלרגיה (מעקבת הפרשת ההיסטמין). פועלת כאנטי אוקסידנט.

•·        פנילאלנין : מופיע במוצרי מזון רבים,  במיוחד בבשרים ומוצרי חלב , פחות בנבט חיטה ושיבולת שועל. פנילאלנין יכול לעבור מחסום דם-מוח ולהשפיע ישירות על כימית המוח.  פנילאלנין הוא פרקורסור לטירוזין.  פנילאלנין יכול להרכיב את  נוראפינפקין,  אפינפרין , דופמין וטירמין , החשובים לזיכרון , עירנות ולמידה. פנילאלנין תוא חלק מתרופות פסיכו אקטיביות ושל תרכובות כגון אצטילכולין , מלנוטרופין , ואזופרסין , כולציסטוקינין ‏ואנדורפינים. אספרטם הוא חיבור של חומצה אספרטית ופנילאלנין. פנילאנלנין יכול להיות יעיל בטיפול בכאב: כאבי גב, כאב צוואר, אוסטאוארטריטיס, ארטריטיס ראומטי, כאבי מחזור וכאבי ראש (מיגרנות).

•·        תריאונין : נמצא במזונות ממקור חי, בדגנים, אגוזים וירקות. חומצה זו היא רכיב של חלבוני הגוף החשובה לייצור האמייל בשיניים,  ייצור של אלסטין וקולגן.  היא נמצאת בכמויות גבוהות בתינוקות, כמותה יורדת עם הגיל, ועולה במצבי סטרס. תריאונין הוא פרקורסור לגליצין וסרין . יש לו השפעה על ויסות הגלוקוז , הוא מעודד תפקוד חיסוני .הוא יכול לעזור במקרים של דיכאון .

•·        תריפטופן : נמצא בכמות בינונית במזונות ממקור חי ,באגוזים ודגנים . הוא משתתף במטבוליזם של ויטמינים B3 ,C ,B6 ‏, חומצה פולית, מגנזיום. תריפטופן הוא פרקורסור לנוירוטראנסמיטר סרוטונין . מחסור בתריפטופן עלול להתבטא בדמנציה ותופעות פסיכוטיות אחרות. תריפטופן עוזר לטיפול בנדודי שינה. הוא בעל השפעה אנטי דיכאונית, יעיל בטיפול בכאבים, כגון כאבי שיניים, מיגרנות, מחלת הסרטן. הוא מעורר תיאבון ולכן יעיל בטיפול באנורקסיה. כפרקורסור של ניאצין הוא יכול להוריד רמות הכולסטרול והשומנים בדם. ניתן להשתמש בו לטיפול במחלת פרקינסון, אפילפסיה, סכיזופרניה.

• ·        ולין : נמצא במזונות רבים והינו חלק מחלבוני הגוף . הוא חומצת אמינו מסועפת החשובה בבניית השרירים , ייצור אנרגיה וייצור של מיילין בעצבים. הוא יעיל לטיפול בהפרעות תפקודי כבד וכיס המרה .

• ·        היסטידין : חשוב לקבל מספיק היסטידין מהמזון בתקופת הילדות . הוא נמצא כמעט בכל החלבונים מן החי ומן הצומח . הוא מעורב בייצור תאי הדם , ייצור של היסטמין )המשתתף בתגובות אלרגיות רבות(  בהיסטידין משתמשים לטיפול במצבי אלרגיה, כיב קיבה , אנמיה,  מחלות לב וכלי דם , ארטריטיס.


חומצות אמינו בלתי חיוניות:

‏אלה הן חומצות אמינו אותן גופנו מייצר באופן טבעי .

• ·        ארגינין : תוספת ארגינין חשובה בתקופת הגדילה,  בזמן ההריון ובמצבי סטרס. נמצא במקורות מזון רבים מן החי ומן הצומח. ארגינין חשוב למטבוליזם של אמוניה, הוא משמש לבניית רקמות בגוף,  הוא משפיע על תפקוד ההורמונלי - מעודד ייצור הורמון הגדילה. ארגינין משפיע לטובה על מערכת החיסון,  מעודד ריפוי פצעים.  הוא יכול להגביר פוריות בגברים ע"י עידוד ייצור תאי הזרע. ארגינין משפר תפקודי כבד, מוריד רמות הכולסטרול בדם ומעכב

‏התפתחות הגידולים. מחסור בארגינין עלולים להתרחש כתוצאה מפציעה, מחסור בחלבון בתזונה או מעודף צריכת ליזין - המתחרה של ארגינין .סימני המחסור הם : נשירת שיער , עצירות, עיכוב ריפוי פצעים ומחלות כבד .

• ·        חומצה אספרטית:  חשובה לייצור אמוניה ואוריה ולהפרשתם מהגוף . היא חשובה לייצור של חומצות גרעין , לייצור אנרגיה ומטבוליזם של פחמימות . היא יכולה להגן על כבד בפני רעלים,  להגביר עמידות הגוף לעייפות. חומצה אספרטית משתתפת בייצור של מלחי אשלגן,  סידן ומגנזיום.  ליצירת אספרטטים שנספגים טוב יותר.  אספרגין שנוצר מחומצה אספרטית עוזר ‏למטבוליזם בתאי המוח. ניתן להשתמש בחומצה אספרטית לטיפול בעייפות ודיכאון. חומצה אספרטית אינה רעילה.

• ·        אלנין:  מרכיב חיוני ברקמת השריר,  נמצא ברוב מוצרי מזון חלבוניים . בכבד ובשרירים מתקיימים תהליכי ייצור גלוקוז מאלנין,  לכן הוא חשוב לויסות רמות הסוכר בגוף.  מחסור באלנין עלול לגרום להיפוגליקמיה.  אלנין מעודד ייצור הלימפוציטים וכך עוזר לתפקודה של מערכת החיסון .הוא יכול להיות יעיל במקרים של אפילפסיה .

•  ·        ציסטאין וציסטין : חומצות אמינו מכילות גופרית . ציסטאין יכול להפוך לציסטין וטאורין . ציסטאין יכול לייצר גלוטטיון - אנטי אוקסידנט מאד חזק המשתתף בתהליכים אנזימטיים רבים.  ציסטאין יכול לקשור מתכות כבדות , כגון עופרת,

‏כספית וקדמיום ולעזור לגוף להפריש אותן . הוא מעודד ריפוי פצעים ושיקום לאחר הניתוח, מגן בפני תהליכים מוטגניים והתפתחות הגידולים הסרטניים. הוא יעיל לשיקום לאחר הכוויות ומגביר תנגודת למחלות.

•          ·  חומצה גלוטמית : מופיעה במקורות מזון חלבוניים, ריכוזה הגבוה נמצא במוח של אדם והיא מאד חשובה לתפקודו.  חומצה גלוטמית היא פרקורסור של נוירוטראנסמיטר GABA ‏במערכת העצבים . חומצה גלוטמית משתתפת בהעברת אשלגן בנוזל הספינלי. היא משמשת לטיפול בעייפות, מחלת פרקינסון, סכיזופרניה, ניוון שרירים ואלכוהוליזם. היא יכולה לעזור בירידה במשקל וכמיהה לממתקים. שימוש נוסף הוא בריפוי כיבים.

•·        גליצין : מיוצר מכולין, תריאונין וסרין . משתתף במטבוליזם של גלוקוז . חשוב לתפקוד המוח,  בעל השפעה מרגיעה. דרוש לסינתזה של המוגלובין,  קולגן וגלוטטיון.  יכול להפוך לקריאטין ולהשתתף בייצור של חומצות גרעין.  משמש לריפוי פצעים,  לטיפול במצבים פסיכוטיים,  התכווצויות השרירים.  עוזר לפינוי וניצול של שומנים וחומצה אורית בדם. מוריד חומציות בקיבה ובמינונים גבוהים מעודד הפרשת הורמון הגדילה.

•·        הידרוקסיליזין:  חשוב לייצור הקולגן. נמצא בג'לטין ובאנזימי עיכול כגון טריפסין וכימוטריפסין .

•·        הידרוקסיפרולין : רכיב חשוב של קולגן,  חיוני לעור , עצמות וסחוס.

•·        פרולין : אחת החומצות החשובות בקולגן , המשתתפת בייצור העצמות,  העור והסחוס.  נוצרת מגלוטמין או אורניטין.  חשובה לתפקוד תקין של פרקים וגידים, בשיקום הרקמות לאחר הפציעה .

•·        סרין:  נוצרת מגליצין או תריאונין.  הינה רכיב של חלבוני המוח.  חשובה למטבוליזם של פורינים ופירמידינים , בייצור ממברנות תאיות ובסינתזה של קריאטין . רמות גבוהות של סרין עלולות לגרום לדיכוי התגובה החיסונית ולסימנים פסיכוטיים.

•·        טירוזין:  נוצר מפנילאלנין וחשוב למטבוליזם הכללי בגוף . מהווה פרקורסור לאדרנלין והורמוני התירואיד, מעודד את התפקוד של מערכת העצבים . טירוזין מעודד הפרשת הורמון הגדילה ולדכא את התאבון . הוא חשוב לטיפול בדיכאון . יש לו השפעה אנטי חימצונית.  משתמשים בו לטיפול במחלת פרקינסון .

מחסורים : האוכלוסייה העכשווית של ארצות מפותחות צורכת מספיק חלבונים ואפילו יותר מדי ע"מ להבטיח שלא יהיה מחסור בחומצות אמינו. יחד עם זאת, טבעונים, חולי אנורקסיה, ספורטאים עלולים לסבול ממחסור מסוים. במקרים אלה הגוף יפרק את רקמת השריר של עצמו או לא יבנה שרירים נוספים על אף פעילות גופנית.

תופעות לוואי : עודף מטבוליטים של חלבון כמו ניטרוגן מופרשים בשתן וזה יכול להיות בעייתי לאנשים עם בעיות כליה . עודף חלבון עלול לגרום לאי ספיגת סידן ולהגביר סיכון של אוסטאופורוזיס .


מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140