ראיון עם ד"ר קובי עזרא על חלבונים ספורטאים ובניית השרירים, תזונה ואנבוליזם.
אז להלן מספר עובדות על חלבונים וספורטאים: אימוני כוח ומסה שרירית גורמים להרס חלבונים מוגבר, הדבר אשר מחייב תגבור חלבונים במקביל באספקתם וזאת לצורך שיקום ובנייתם. שרירינו בנויים מחלבון ולכן תוספת חלבון הינה תוספת חומר-גלם לבניית השרירים.
ויש לציין שי עלינו לצרוך מספיק חומרים המסייעים לבניית החלבון בשרירים, כגון: ויטמין 6B, ויטמין C ואבץ.
הגברת צריכת החלבון, ולעיתים גם ללא אימון, יוצרת מאזן חנקן חיובי יותר, והנ"ל עדות אפשרית ליצירת חלבוני שריר. האומנם לא ברור עד כמה התהליך הצבירה הנ"ל עשוי להימשך.
פחמימות הן היסוד העיקרי בשיפור ביצוע סיבולת. זמינותן קובעת את קצב השימוש בחלבון. רק עם דלדול מאגרי הגליקוגן בשריר, ישנו כנראה ערך תפקודי ישיר לזמינותם של החלבונים או חומצת אמינו ממקור חיצוני.
תזונה בדיאטה של חסר קלורי, מגבירה את הליך השימוש בחלבוני השרירים כחומר דלק. כך פחות חלבון זמין לתחזוקת השרירים ולשמירה על המסה השרירית.
תזונה המספקת כ-1.5 ג' חלבון לכל ק"ג, נמצאה כמונעת או מפחיתה את דלדול השרירים (ללא אימון גופני).
כמו כן, פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית דלדול שרירי ואף למנע את המצב. צריכת חלבון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, תזרז את תהליך ההתאוששות השרירים ממאמצים קשים.
צריכת תערובת חלבון-פחמימות מיד לאחר אימוני סיבולת ו/או כוח תגרום לעלייה פחותה בריכוזי ה-CPK בדם ולשובו המהיר יותר לערכי מנוחה.
ה- CPK (קריאטין פוספוקינאז) הינו אנזים המופרש מתאי השרירים והגידים בעיקר לזרם הדם לאחר אימון אינטנסיבי או טראומה כל שהיא.
מחקרים הראו שחסר בחלבון גורם להפחתה ביצור ה-IGF. תפריט דל בחלבון (0.4gr לכל ק"ג) לא חידש את רמות ה- IGF-1 אך מינון גבוה יותר של (1gr לכל ק"ג) החזיר במהירות את הרמות הנורמאליות של ההורמון-IGF.
כאשר שתי חומצות אמינו או יותר מחוברות יחד הן מעבירות אינפורמציה. האינפורמציה גורמת לתגובה פיזיולוגית השונה מזו הנגרמת ע"י חומצת אמינו בודדת (חסרת אינפורמציה). מחקרים הראו שדי וטרי-פפטידים מאותתים לכבד ליצור סומטומדין-C, שהינו פקטור אנבולי לגדילה, המדרבן וממריץ גדילת שרירים. http://bodybuilding-4-u.blogspot.com/
למידע נוסף על: חלבונים במזון, דיאטת חלבונים, חלבונים אחרי אימון...
אז להלן מספר עובדות על חלבונים וספורטאים: אימוני כוח ומסה שרירית גורמים להרס חלבונים מוגבר, הדבר אשר מחייב תגבור חלבונים במקביל באספקתם וזאת לצורך שיקום ובנייתם. שרירינו בנויים מחלבון ולכן תוספת חלבון הינה תוספת חומר-גלם לבניית השרירים.
ויש לציין שי עלינו לצרוך מספיק חומרים המסייעים לבניית החלבון בשרירים, כגון: ויטמין 6B, ויטמין C ואבץ.
הגברת צריכת החלבון, ולעיתים גם ללא אימון, יוצרת מאזן חנקן חיובי יותר, והנ"ל עדות אפשרית ליצירת חלבוני שריר. האומנם לא ברור עד כמה התהליך הצבירה הנ"ל עשוי להימשך.
פחמימות הן היסוד העיקרי בשיפור ביצוע סיבולת. זמינותן קובעת את קצב השימוש בחלבון. רק עם דלדול מאגרי הגליקוגן בשריר, ישנו כנראה ערך תפקודי ישיר לזמינותם של החלבונים או חומצת אמינו ממקור חיצוני.
תזונה בדיאטה של חסר קלורי, מגבירה את הליך השימוש בחלבוני השרירים כחומר דלק. כך פחות חלבון זמין לתחזוקת השרירים ולשמירה על המסה השרירית.
תזונה המספקת כ-1.5 ג' חלבון לכל ק"ג, נמצאה כמונעת או מפחיתה את דלדול השרירים (ללא אימון גופני).
כמו כן, פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית דלדול שרירי ואף למנע את המצב. צריכת חלבון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, תזרז את תהליך ההתאוששות השרירים ממאמצים קשים.
צריכת תערובת חלבון-פחמימות מיד לאחר אימוני סיבולת ו/או כוח תגרום לעלייה פחותה בריכוזי ה-CPK בדם ולשובו המהיר יותר לערכי מנוחה.
ה- CPK (קריאטין פוספוקינאז) הינו אנזים המופרש מתאי השרירים והגידים בעיקר לזרם הדם לאחר אימון אינטנסיבי או טראומה כל שהיא.
מחקרים הראו שחסר בחלבון גורם להפחתה ביצור ה-IGF. תפריט דל בחלבון (0.4gr לכל ק"ג) לא חידש את רמות ה- IGF-1 אך מינון גבוה יותר של (1gr לכל ק"ג) החזיר במהירות את הרמות הנורמאליות של ההורמון-IGF.
כאשר שתי חומצות אמינו או יותר מחוברות יחד הן מעבירות אינפורמציה. האינפורמציה גורמת לתגובה פיזיולוגית השונה מזו הנגרמת ע"י חומצת אמינו בודדת (חסרת אינפורמציה). מחקרים הראו שדי וטרי-פפטידים מאותתים לכבד ליצור סומטומדין-C, שהינו פקטור אנבולי לגדילה, המדרבן וממריץ גדילת שרירים. http://bodybuilding-4-u.blogspot.com/
למידע נוסף על: חלבונים במזון, דיאטת חלבונים, חלבונים אחרי אימון...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה