יום שבת, 20 בספטמבר 2014

פנילאלנין Phenylalanine

חומצת המאינו פנילאלנין (Phenylalanine) הינה חיונית. ישנן שלוש צורות של פנילאלנין: D-פנילאלנין, L-פנילאלנין, והתמהיל שנעשה במעבדה בשם DL-פנילאלנין. D-פנילאלנין הhא לא חומצת אמינו חיונית, ותפקידה אנשים אינו מובן כיום. L-פנילאלנין היא חומצת אמינו חיונית והיא הצורה היחידה של פנילאלנין נמצאה בחלבונים. מקורות תזונתיים עיקריים של L-פנילאלנין כוללים בשר, דגים, ביצים, גבינה, וחלב.




פנילאלנין

חומצת אמינו פנילאלנין הינה חיונית בעלת תכונות מרפא יוצאות דופן בחשיבותם. הפנילאלנין מייצרת בגוף חומצה אמינית לא חיונית הנקראת טירוזין.
חסר בפנילאלנין עלול לגרום למגוון רחב של סמפטומים: עניים אדומות, שינויים התנהגותיים. זה מכיון שהטירוזין הוא חומר גלם לנויראפינפרין ולתירוקסין (נוירוטרנסמיטור במוח והורמון בלוטת התריס).
במצב הנקרא פנילקטנוריה פנילאלנין אינה הופכת לטירוזין. כשפנילאלנין מצטברת בגוף לאורך זמן היא יכולה להתבטא בהתנהגות פסיכותית.
חסר בפנילאלנין יכול לגרום לשינויים התנהגותיים שנובעים מכך שפנילאלנין מומר לטירוזין ואחרי טירוזין הופך לדופמין, מדופמין לנואפינפרין ולאפינפרין (כול נוירוטרנסמיטורים במוח).

אחד התפקידים החשובים של חומצה אמינית זו הוא פיקוח על התאבון. מצאו שפנילאלנין בנוסף עם טריפטופאן מאיצות במעיים שחרור של כוליסיסטוקינין, חומר שמופרש במעיים באמצעות טריפטופאן ופנילאלנין והוא זה שגורם להרגשת סיפוק ושובע.

כמו כן חומר זה מופרש בזמן קלקול קיבה או מחלה כדי להמנע מאוכל. מתשמשים בתוסף במקרה של ארטריטיס, דכאון, כווצי מחזור, מגרנות, השמנה, פרקינסון וסכיזופרניה. אסור לקחת תוספת פנילאלנין לנוטלי תרופות אנטי דכאוניות מסוג mao, לנשים הרות, אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, סכרתיים, יתר לחץ דם, פנילקטנוריה, מלנומה (סרטן העור).

מקורות לפנילאלנין בדיאטה

מקורות בתזונה: פולי סויה, גבינת קוטג', דגים, בקר, עוף, שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי פקאן, גרעיני דלעת, שומשום, שעועית לבנה, אפונה. 

מבנה החלבונים המבנה המרחבי

מבנה החלבונים והמבנה המרחבי. החלבונים הם פולימרים של חומצות אמיניות. החומצות האמיניות קשורות זו לזו בקשרים פפטידיים.





היסטידין Histidine

היסטידין Histidine הינה חומצת אמינו אשר תאי גופנו אינם מסוגלים לסנתז היסטידין ולכן היא מחשבת לחומצת אמינו חיונית. חומצת אמינו מקדמת להיסטמין וביוסינתזה של הקרנוזין (דיפפטיד). http://diet2all.net/



היסטידין histidine

מחומצת האמינו היסטידין ממנה נגזר היסטמין. חומצה אמינית זו חיונית בתקופת צמיחה. הנוירוטרנסמיטור היסמין מופק מהיסטדין ויש לו יכולת לספוג יסודות קורט כמו נחושת ואבץ, ברזל ומתכות כבדות ולכן יש לו שימוש חשוב בכל סוג של ארתריטיס (מנטרל מתכות כבדות ששוקעות בפרקים).
היסטדין מסייעת במעטפת המיאלין ובכך מגינה על תאי העצב. נמצא קשר בין חסר בהיסטדין לבין אי תפקוד עד איבוד שמיעה.
חומצה אמינית זו מסייעת בייצור כדוריות דם לבנות ואדומות ובכך מסייעת במניעת אנמיה. ויטמיני b6 ו- b3 אחראים על ההפיכה של היסטדין להיסטמין. היסטמין מעודד הפרשת מיצי קיבה ולכן יכול לסייע במצב של תת חומציות בקיבה. לא מומלץ ליטול תוסף זה לחולי מניה דפרסיה.

היסטידין מקורות במזון

מקורות במזון: אורז, חיטה ושיפון ובעלי חיים.

מצבי חסר בהסטידין

תופעות חסר: בעיות נפשיות. 

טירוזין Tyrosine

טירוזין Tyrosine הינה חומצת אמינו בלתי חיונית. טירוזין נחשבת ל"נוגדת לחצים". מספר מחקרים שבחנו את ההשפעה הנ"ל של תוספת טירוזין על הפחתת מצבי סטרס (לחץ), תוספת טירוזין יכולה למנוע ירידה בתפקוד הקוגניטיבי בתגובה לסוגים מסוימים של לחץ פיזי. מתוך: http://diet2all.net 



ארגינין והורמון גדילה

ארגינין והורמון גדילה. הורמון הגדילה הינו הורמון החיוני לצמיחה ולהתפתחות תקינה. במבוגרים רמותיו פוחתות באופן משמעותי בהשוואה לילדים. 

אך יש להורמון תפקודים חשובים רבים, כמו: שמירה על מסת עצם ומסת שרירים, שמירה על משקל גוף מאוזן ועל מראה עור צעיר. 

ספורטאים ומפתחי גוף רבים נוטלים בקביעות תוספת של חומצת אמינו ארגינין כדי לשפר את בניית השריר ולצמצם את אחוזי השומן.





ליזין Lysine

ליזין Lysine חומצה אמינית זו משפיעה על צמיחה בילדים, תפקוד המעיים ושיפור התאבון. הליזין חשובה לקליטת סידן ובניית עצמות. חוסר בליזין גורם להפרעות בריכוז. חומצצ אמינו זאת נחוצה לייצור נוגדנים וחסר גורם לעייפות כרונית, תשישות, בחילה, טשטוש חושים ואנמיה. http://diet2all.net/




חלבונים וחומצות אמינו תפקידים ופעילויות

חלבונים וחומצות אמינו תפקידים ופעילויות. http://diet2all.net לחלבונים ישנם תפקידים רבים בגופנו, כמו למשל: בניית רקמות חדשות (לרבות שרירים) והחלפת רקמות שהתבלו וניזוקו, בניית תאי חיסון הלוחמים בזיהומים, הובלת המזון והחמצן בדם (המוגלובין), ויסות מאזן המים, החומצות והבסיסים, ויסות התהליכים הכימיים והפיזיים הקרויים "חילוף החומרים", כלומר ניצול המזון והפיכתו לאנרגיה.