חומצות אמינו הן תרכובות אורגניות המרכיבות את החלבונים. חומצות האמינו וחלבונים הן אבני הבניין של החיים. כאשר חלבונים מתעכלים במערכת העיכול, הם מתפרקים לחומצות אמינו. הגוף האנושי משתמש חומצות אמינו כדי לייצר חלבונים כדי לעזור לגוף: לפירוק המזון, לגדול, תיקון רקמות גוף, לפונקציות רבות אחרות בגוף, חומצות אמינו יכולות לשמש גם כמקור אנרגיה על ידי הגוף.
חומצות אמינו חיוניות אינן יכול להיווצר בגופנו. כתוצאה מכך, הן חייבות להתקבל מהמזון.
9 חומצות האמינו החיוניות הן: היסטידין, איזולאוצין, לאוצין, ליזין, מתיונין, פנילאלנין, תראונין, טריפטופן, וולין.
חומצות אמינו מותנות הן בדרך כלל לא הכרחיות, למעט בזמן חולי ומתח.
חומצות אמינו מותנות כוללות: ארגינין, ציסטאין, גלוטמין, טירוזין, גליצין, אורניטין, פרולין, וסרין.
חומצות אמינו הן רכיבים של החלבונים - פרוטאינים. 20 חומצות אמינו דרושות לבנייה של חלבונים שונים בגוף, החלבונים משמשים לגדילה, התחדשות ותחזוקה של הרקמות בגוף. 11 מתוכן הגוף יכול לייצר בעצמו, 9 אחרות אמורות להגיע ממזון .החומצות החיוניות הן : לאוצין, איזולאוצין, ליזין, מתיאונין, פנילאלנין, תראונין, תריפתופן וולין.
היסטידין נחשב לחומצה סמי-חיונית, כיוון שלא תמיד הגוף יכול לייצר כמות מספקת. שאר חומצות אמינו אינן חיוניות (מיוצרות בכמות מספקת בגוף). חומצות אמינו נוספות, כגון קרניטין מיוצרות מתערובת של חומצות אמינו, במקרה זה מליזין ומתיאונין .
מקורות: מזונות ממקור החי מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות. מקורות חלבון צמחיים, כגון קטניות, דגנים ואגוזים בד"כ מחסירים חומצת אמינו חיונית אחת או יותר. עם זאת, כל מקור צמחי מחסיר משהו אחר ואכילה מגוונת יכולה להתמודד עם הבעיה ולהבטיח נוכחותן של כל החומצות החיוניות.
שימושים ותפקידים :
• · מחלת אלצהיימר: אצטיל-ל-קרניטין , טירוזין
• · פעילות גופניתף BCAA קרניטין, קריאטין, איזולאוצין, לאוצין, אורניטין, ולין.
• · היפרפלזיה של בלוטת הערמונית השפירה: אלאנין, חומצה גלוטמית, גליצין.
• · ברונכיטיס ומחלת הריאות הכרונית: ציסטאין.
• · מניעת הסרטן ותמיכה בזמן הכימותרפיה: חלבון סויה.
• · תסמונת העייפות הכרונית: קרניטין.
• · כשל בתפקוד ההלב: ארגינין, קרניטין, טאורין.
• · דיכאון: DLP A , טירוזין.
• · סוכרת : קרניטין, טאורין.
• · אמפיזמה - נפחת הריאות: ציסטאין.
• · אפילפסיה: טאורין.
• · הרפס: ליזין.
• · היפרטריגליצרידמיה והיפרכולסטרולמיה: קרניטין, חלבון סויה.
• · תמיכה בחולי איידס: ציסטאין, גלוטמין.
• · יתר לחץ דם : טאורין.
• · תחליפים להורמונים בגיל המעבר ותמיכה בזמן ההריון: חלבון סויה.
• · אין אונות גברית: ארגינין, קרניטין.
• · מחלות כבד: מתיאונין, טאורין.
• · אוסטאוארטריטיס וארטריטיס: DLP A, היסטאידין).
• · מחלת פרקינסון: ל-פנילאלנין.
• · כיב קיבה וקוליטיס כיבי: גלוטמין.
• · פנילקטונאוריה : לאוצין, טירוזין.
• · החלמה אחרי הניתוח וריפוי פצעים: אורניטין, BCAA , קריאטין.
• · ויטיליגו: פנילאלנין.
• · לאוצין : נמצאת בבשרים, מוצרי חלב, נבט חיטה ושיבולת שועל . חיונית לגדילה, מעודדת את סינתזת החלבון בשריר. משתתפת בתהליכי ייצור אנרגיה. חשובה לריפוי פצעים בעור ובעצמות. חומצת אמינו מסועפת. מחסור עלול לגרום להיפוגליקמיה בילדים.
•· ליזין : נמצאת במקורות מזון מן החי, במיוחד בדגים, בשרים ומוצרי חלב. הרבה יותר בעייתי לקבל אותה ממקור צמחי. נמצאת בריכוז גבוה בשרירים, עוזרת לספיגת הסידן במערכת העיכול, מעודדת גדילת העצמות וייצור של קולגן .חשובה במניעה של הרפס. מחסור עלול להתבטא בעיכוב הגדילה , כשל חיסוני , הפרשת סידן מוגברת בשתן. ליזין אינו רעיל.
•· מתיאונין: מקורות למתיאונין הם בשרים, דגים, ביצים ומוצרי חלב. הוא די חסר בקטניות ולכן לטבעונים מומלץ לצרוך אגוזים, תירס ואורז על מנת להבטיח את כמותו התקינה בתפריט. זאת חומצת אמינו המכילה גופרית . היא מונעת בעיות עור וציפורניים , מונעת הצטברות השומנים בכבד , מונעת עייפות ויעילה במצב של אלרגיה (מעקבת הפרשת ההיסטמין). פועלת כאנטי אוקסידנט.
•· פנילאלנין : מופיע במוצרי מזון רבים, במיוחד בבשרים ומוצרי חלב , פחות בנבט חיטה ושיבולת שועל. פנילאלנין יכול לעבור מחסום דם-מוח ולהשפיע ישירות על כימית המוח. פנילאלנין הוא פרקורסור לטירוזין. פנילאלנין יכול להרכיב את נוראפינפקין, אפינפרין , דופמין וטירמין , החשובים לזיכרון , עירנות ולמידה. פנילאלנין תוא חלק מתרופות פסיכו אקטיביות ושל תרכובות כגון אצטילכולין , מלנוטרופין , ואזופרסין , כולציסטוקינין ואנדורפינים. אספרטם הוא חיבור של חומצה אספרטית ופנילאלנין. פנילאנלנין יכול להיות יעיל בטיפול בכאב: כאבי גב, כאב צוואר, אוסטאוארטריטיס, ארטריטיס ראומטי, כאבי מחזור וכאבי ראש (מיגרנות).
•· תריאונין : נמצא במזונות ממקור חי, בדגנים, אגוזים וירקות. חומצה זו היא רכיב של חלבוני הגוף החשובה לייצור האמייל בשיניים, ייצור של אלסטין וקולגן. היא נמצאת בכמויות גבוהות בתינוקות, כמותה יורדת עם הגיל, ועולה במצבי סטרס. תריאונין הוא פרקורסור לגליצין וסרין . יש לו השפעה על ויסות הגלוקוז , הוא מעודד תפקוד חיסוני .הוא יכול לעזור במקרים של דיכאון .
•· תריפטופן : נמצא בכמות בינונית במזונות ממקור חי ,באגוזים ודגנים . הוא משתתף במטבוליזם של ויטמינים B3 ,C ,B6 , חומצה פולית, מגנזיום. תריפטופן הוא פרקורסור לנוירוטראנסמיטר סרוטונין . מחסור בתריפטופן עלול להתבטא בדמנציה ותופעות פסיכוטיות אחרות. תריפטופן עוזר לטיפול בנדודי שינה. הוא בעל השפעה אנטי דיכאונית, יעיל בטיפול בכאבים, כגון כאבי שיניים, מיגרנות, מחלת הסרטן. הוא מעורר תיאבון ולכן יעיל בטיפול באנורקסיה. כפרקורסור של ניאצין הוא יכול להוריד רמות הכולסטרול והשומנים בדם. ניתן להשתמש בו לטיפול במחלת פרקינסון, אפילפסיה, סכיזופרניה.
• · ולין : נמצא במזונות רבים והינו חלק מחלבוני הגוף . הוא חומצת אמינו מסועפת החשובה בבניית השרירים , ייצור אנרגיה וייצור של מיילין בעצבים. הוא יעיל לטיפול בהפרעות תפקודי כבד וכיס המרה .
• · היסטידין : חשוב לקבל מספיק היסטידין מהמזון בתקופת הילדות . הוא נמצא כמעט בכל החלבונים מן החי ומן הצומח . הוא מעורב בייצור תאי הדם , ייצור של היסטמין )המשתתף בתגובות אלרגיות רבות( בהיסטידין משתמשים לטיפול במצבי אלרגיה, כיב קיבה , אנמיה, מחלות לב וכלי דם , ארטריטיס.
• · ארגינין : תוספת ארגינין חשובה בתקופת הגדילה, בזמן ההריון ובמצבי סטרס. נמצא במקורות מזון רבים מן החי ומן הצומח. ארגינין חשוב למטבוליזם של אמוניה, הוא משמש לבניית רקמות בגוף, הוא משפיע על תפקוד ההורמונלי - מעודד ייצור הורמון הגדילה. ארגינין משפיע לטובה על מערכת החיסון, מעודד ריפוי פצעים. הוא יכול להגביר פוריות בגברים ע"י עידוד ייצור תאי הזרע. ארגינין משפר תפקודי כבד, מוריד רמות הכולסטרול בדם ומעכב
התפתחות הגידולים. מחסור בארגינין עלולים להתרחש כתוצאה מפציעה, מחסור בחלבון בתזונה או מעודף צריכת ליזין - המתחרה של ארגינין .סימני המחסור הם : נשירת שיער , עצירות, עיכוב ריפוי פצעים ומחלות כבד .
• · חומצה אספרטית: חשובה לייצור אמוניה ואוריה ולהפרשתם מהגוף . היא חשובה לייצור של חומצות גרעין , לייצור אנרגיה ומטבוליזם של פחמימות . היא יכולה להגן על כבד בפני רעלים, להגביר עמידות הגוף לעייפות. חומצה אספרטית משתתפת בייצור של מלחי אשלגן, סידן ומגנזיום. ליצירת אספרטטים שנספגים טוב יותר. אספרגין שנוצר מחומצה אספרטית עוזר למטבוליזם בתאי המוח. ניתן להשתמש בחומצה אספרטית לטיפול בעייפות ודיכאון. חומצה אספרטית אינה רעילה.
• · אלנין: מרכיב חיוני ברקמת השריר, נמצא ברוב מוצרי מזון חלבוניים . בכבד ובשרירים מתקיימים תהליכי ייצור גלוקוז מאלנין, לכן הוא חשוב לויסות רמות הסוכר בגוף. מחסור באלנין עלול לגרום להיפוגליקמיה. אלנין מעודד ייצור הלימפוציטים וכך עוזר לתפקודה של מערכת החיסון .הוא יכול להיות יעיל במקרים של אפילפסיה .
• · ציסטאין וציסטין : חומצות אמינו מכילות גופרית . ציסטאין יכול להפוך לציסטין וטאורין . ציסטאין יכול לייצר גלוטטיון - אנטי אוקסידנט מאד חזק המשתתף בתהליכים אנזימטיים רבים. ציסטאין יכול לקשור מתכות כבדות , כגון עופרת,
כספית וקדמיום ולעזור לגוף להפריש אותן . הוא מעודד ריפוי פצעים ושיקום לאחר הניתוח, מגן בפני תהליכים מוטגניים והתפתחות הגידולים הסרטניים. הוא יעיל לשיקום לאחר הכוויות ומגביר תנגודת למחלות.
• · חומצה גלוטמית : מופיעה במקורות מזון חלבוניים, ריכוזה הגבוה נמצא במוח של אדם והיא מאד חשובה לתפקודו. חומצה גלוטמית היא פרקורסור של נוירוטראנסמיטר GABA במערכת העצבים . חומצה גלוטמית משתתפת בהעברת אשלגן בנוזל הספינלי. היא משמשת לטיפול בעייפות, מחלת פרקינסון, סכיזופרניה, ניוון שרירים ואלכוהוליזם. היא יכולה לעזור בירידה במשקל וכמיהה לממתקים. שימוש נוסף הוא בריפוי כיבים.
•· גליצין : מיוצר מכולין, תריאונין וסרין . משתתף במטבוליזם של גלוקוז . חשוב לתפקוד המוח, בעל השפעה מרגיעה. דרוש לסינתזה של המוגלובין, קולגן וגלוטטיון. יכול להפוך לקריאטין ולהשתתף בייצור של חומצות גרעין. משמש לריפוי פצעים, לטיפול במצבים פסיכוטיים, התכווצויות השרירים. עוזר לפינוי וניצול של שומנים וחומצה אורית בדם. מוריד חומציות בקיבה ובמינונים גבוהים מעודד הפרשת הורמון הגדילה.
•· הידרוקסיליזין: חשוב לייצור הקולגן. נמצא בג'לטין ובאנזימי עיכול כגון טריפסין וכימוטריפסין .
•· הידרוקסיפרולין : רכיב חשוב של קולגן, חיוני לעור , עצמות וסחוס.
•· פרולין : אחת החומצות החשובות בקולגן , המשתתפת בייצור העצמות, העור והסחוס. נוצרת מגלוטמין או אורניטין. חשובה לתפקוד תקין של פרקים וגידים, בשיקום הרקמות לאחר הפציעה .
•· סרין: נוצרת מגליצין או תריאונין. הינה רכיב של חלבוני המוח. חשובה למטבוליזם של פורינים ופירמידינים , בייצור ממברנות תאיות ובסינתזה של קריאטין . רמות גבוהות של סרין עלולות לגרום לדיכוי התגובה החיסונית ולסימנים פסיכוטיים.
•· טירוזין: נוצר מפנילאלנין וחשוב למטבוליזם הכללי בגוף . מהווה פרקורסור לאדרנלין והורמוני התירואיד, מעודד את התפקוד של מערכת העצבים . טירוזין מעודד הפרשת הורמון הגדילה ולדכא את התאבון . הוא חשוב לטיפול בדיכאון . יש לו השפעה אנטי חימצונית. משתמשים בו לטיפול במחלת פרקינסון .
מחסורים : האוכלוסייה העכשווית של ארצות מפותחות צורכת מספיק חלבונים ואפילו יותר מדי ע"מ להבטיח שלא יהיה מחסור בחומצות אמינו. יחד עם זאת, טבעונים, חולי אנורקסיה, ספורטאים עלולים לסבול ממחסור מסוים. במקרים אלה הגוף יפרק את רקמת השריר של עצמו או לא יבנה שרירים נוספים על אף פעילות גופנית.
תופעות לוואי : עודף מטבוליטים של חלבון כמו ניטרוגן מופרשים בשתן וזה יכול להיות בעייתי לאנשים עם בעיות כליה . עודף חלבון עלול לגרום לאי ספיגת סידן ולהגביר סיכון של אוסטאופורוזיס .
מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
חומצות אמינו הן סווגו לשלוש קבוצות:
חומצות אמינו חיוניותחומצות אמינו חיוניות אינן יכול להיווצר בגופנו. כתוצאה מכך, הן חייבות להתקבל מהמזון.
9 חומצות האמינו החיוניות הן: היסטידין, איזולאוצין, לאוצין, ליזין, מתיונין, פנילאלנין, תראונין, טריפטופן, וולין.
חומצות אמינו מותנות הן בדרך כלל לא הכרחיות, למעט בזמן חולי ומתח.
חומצות אמינו מותנות כוללות: ארגינין, ציסטאין, גלוטמין, טירוזין, גליצין, אורניטין, פרולין, וסרין.
חומצות אמינו הן רכיבים של החלבונים - פרוטאינים. 20 חומצות אמינו דרושות לבנייה של חלבונים שונים בגוף, החלבונים משמשים לגדילה, התחדשות ותחזוקה של הרקמות בגוף. 11 מתוכן הגוף יכול לייצר בעצמו, 9 אחרות אמורות להגיע ממזון .החומצות החיוניות הן : לאוצין, איזולאוצין, ליזין, מתיאונין, פנילאלנין, תראונין, תריפתופן וולין.
היסטידין נחשב לחומצה סמי-חיונית, כיוון שלא תמיד הגוף יכול לייצר כמות מספקת. שאר חומצות אמינו אינן חיוניות (מיוצרות בכמות מספקת בגוף). חומצות אמינו נוספות, כגון קרניטין מיוצרות מתערובת של חומצות אמינו, במקרה זה מליזין ומתיאונין .
מקורות: מזונות ממקור החי מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות. מקורות חלבון צמחיים, כגון קטניות, דגנים ואגוזים בד"כ מחסירים חומצת אמינו חיונית אחת או יותר. עם זאת, כל מקור צמחי מחסיר משהו אחר ואכילה מגוונת יכולה להתמודד עם הבעיה ולהבטיח נוכחותן של כל החומצות החיוניות.
שימושים ותפקידים :
• · מחלת אלצהיימר: אצטיל-ל-קרניטין , טירוזין
• · פעילות גופניתף BCAA קרניטין, קריאטין, איזולאוצין, לאוצין, אורניטין, ולין.
• · היפרפלזיה של בלוטת הערמונית השפירה: אלאנין, חומצה גלוטמית, גליצין.
• · ברונכיטיס ומחלת הריאות הכרונית: ציסטאין.
• · מניעת הסרטן ותמיכה בזמן הכימותרפיה: חלבון סויה.
• · תסמונת העייפות הכרונית: קרניטין.
• · כשל בתפקוד ההלב: ארגינין, קרניטין, טאורין.
• · דיכאון: DLP A , טירוזין.
• · סוכרת : קרניטין, טאורין.
• · אמפיזמה - נפחת הריאות: ציסטאין.
• · אפילפסיה: טאורין.
• · הרפס: ליזין.
• · היפרטריגליצרידמיה והיפרכולסטרולמיה: קרניטין, חלבון סויה.
• · תמיכה בחולי איידס: ציסטאין, גלוטמין.
• · יתר לחץ דם : טאורין.
• · תחליפים להורמונים בגיל המעבר ותמיכה בזמן ההריון: חלבון סויה.
• · אין אונות גברית: ארגינין, קרניטין.
• · מחלות כבד: מתיאונין, טאורין.
• · אוסטאוארטריטיס וארטריטיס: DLP A, היסטאידין).
• · מחלת פרקינסון: ל-פנילאלנין.
• · כיב קיבה וקוליטיס כיבי: גלוטמין.
• · פנילקטונאוריה : לאוצין, טירוזין.
• · החלמה אחרי הניתוח וריפוי פצעים: אורניטין, BCAA , קריאטין.
• · ויטיליגו: פנילאלנין.
חומצות אמינו חיוניות:
• · איזולאוצין : נמצא בכל מקורות מזון חי, במיוחד בדגים וגבינות וכן בנבט חיטה, דגנים ואגוזים. זאת חומצת אמינו מסועפת הנמצאת בכמויות גבוהות בתוך רקמת השריר. היא משתתפת בתהליכי ייצור אנרגיה.• · לאוצין : נמצאת בבשרים, מוצרי חלב, נבט חיטה ושיבולת שועל . חיונית לגדילה, מעודדת את סינתזת החלבון בשריר. משתתפת בתהליכי ייצור אנרגיה. חשובה לריפוי פצעים בעור ובעצמות. חומצת אמינו מסועפת. מחסור עלול לגרום להיפוגליקמיה בילדים.
•· ליזין : נמצאת במקורות מזון מן החי, במיוחד בדגים, בשרים ומוצרי חלב. הרבה יותר בעייתי לקבל אותה ממקור צמחי. נמצאת בריכוז גבוה בשרירים, עוזרת לספיגת הסידן במערכת העיכול, מעודדת גדילת העצמות וייצור של קולגן .חשובה במניעה של הרפס. מחסור עלול להתבטא בעיכוב הגדילה , כשל חיסוני , הפרשת סידן מוגברת בשתן. ליזין אינו רעיל.
•· מתיאונין: מקורות למתיאונין הם בשרים, דגים, ביצים ומוצרי חלב. הוא די חסר בקטניות ולכן לטבעונים מומלץ לצרוך אגוזים, תירס ואורז על מנת להבטיח את כמותו התקינה בתפריט. זאת חומצת אמינו המכילה גופרית . היא מונעת בעיות עור וציפורניים , מונעת הצטברות השומנים בכבד , מונעת עייפות ויעילה במצב של אלרגיה (מעקבת הפרשת ההיסטמין). פועלת כאנטי אוקסידנט.
•· פנילאלנין : מופיע במוצרי מזון רבים, במיוחד בבשרים ומוצרי חלב , פחות בנבט חיטה ושיבולת שועל. פנילאלנין יכול לעבור מחסום דם-מוח ולהשפיע ישירות על כימית המוח. פנילאלנין הוא פרקורסור לטירוזין. פנילאלנין יכול להרכיב את נוראפינפקין, אפינפרין , דופמין וטירמין , החשובים לזיכרון , עירנות ולמידה. פנילאלנין תוא חלק מתרופות פסיכו אקטיביות ושל תרכובות כגון אצטילכולין , מלנוטרופין , ואזופרסין , כולציסטוקינין ואנדורפינים. אספרטם הוא חיבור של חומצה אספרטית ופנילאלנין. פנילאנלנין יכול להיות יעיל בטיפול בכאב: כאבי גב, כאב צוואר, אוסטאוארטריטיס, ארטריטיס ראומטי, כאבי מחזור וכאבי ראש (מיגרנות).
•· תריאונין : נמצא במזונות ממקור חי, בדגנים, אגוזים וירקות. חומצה זו היא רכיב של חלבוני הגוף החשובה לייצור האמייל בשיניים, ייצור של אלסטין וקולגן. היא נמצאת בכמויות גבוהות בתינוקות, כמותה יורדת עם הגיל, ועולה במצבי סטרס. תריאונין הוא פרקורסור לגליצין וסרין . יש לו השפעה על ויסות הגלוקוז , הוא מעודד תפקוד חיסוני .הוא יכול לעזור במקרים של דיכאון .
•· תריפטופן : נמצא בכמות בינונית במזונות ממקור חי ,באגוזים ודגנים . הוא משתתף במטבוליזם של ויטמינים B3 ,C ,B6 , חומצה פולית, מגנזיום. תריפטופן הוא פרקורסור לנוירוטראנסמיטר סרוטונין . מחסור בתריפטופן עלול להתבטא בדמנציה ותופעות פסיכוטיות אחרות. תריפטופן עוזר לטיפול בנדודי שינה. הוא בעל השפעה אנטי דיכאונית, יעיל בטיפול בכאבים, כגון כאבי שיניים, מיגרנות, מחלת הסרטן. הוא מעורר תיאבון ולכן יעיל בטיפול באנורקסיה. כפרקורסור של ניאצין הוא יכול להוריד רמות הכולסטרול והשומנים בדם. ניתן להשתמש בו לטיפול במחלת פרקינסון, אפילפסיה, סכיזופרניה.
• · ולין : נמצא במזונות רבים והינו חלק מחלבוני הגוף . הוא חומצת אמינו מסועפת החשובה בבניית השרירים , ייצור אנרגיה וייצור של מיילין בעצבים. הוא יעיל לטיפול בהפרעות תפקודי כבד וכיס המרה .
• · היסטידין : חשוב לקבל מספיק היסטידין מהמזון בתקופת הילדות . הוא נמצא כמעט בכל החלבונים מן החי ומן הצומח . הוא מעורב בייצור תאי הדם , ייצור של היסטמין )המשתתף בתגובות אלרגיות רבות( בהיסטידין משתמשים לטיפול במצבי אלרגיה, כיב קיבה , אנמיה, מחלות לב וכלי דם , ארטריטיס.
חומצות אמינו בלתי חיוניות:
אלה הן חומצות אמינו אותן גופנו מייצר באופן טבעי .• · ארגינין : תוספת ארגינין חשובה בתקופת הגדילה, בזמן ההריון ובמצבי סטרס. נמצא במקורות מזון רבים מן החי ומן הצומח. ארגינין חשוב למטבוליזם של אמוניה, הוא משמש לבניית רקמות בגוף, הוא משפיע על תפקוד ההורמונלי - מעודד ייצור הורמון הגדילה. ארגינין משפיע לטובה על מערכת החיסון, מעודד ריפוי פצעים. הוא יכול להגביר פוריות בגברים ע"י עידוד ייצור תאי הזרע. ארגינין משפר תפקודי כבד, מוריד רמות הכולסטרול בדם ומעכב
התפתחות הגידולים. מחסור בארגינין עלולים להתרחש כתוצאה מפציעה, מחסור בחלבון בתזונה או מעודף צריכת ליזין - המתחרה של ארגינין .סימני המחסור הם : נשירת שיער , עצירות, עיכוב ריפוי פצעים ומחלות כבד .
• · חומצה אספרטית: חשובה לייצור אמוניה ואוריה ולהפרשתם מהגוף . היא חשובה לייצור של חומצות גרעין , לייצור אנרגיה ומטבוליזם של פחמימות . היא יכולה להגן על כבד בפני רעלים, להגביר עמידות הגוף לעייפות. חומצה אספרטית משתתפת בייצור של מלחי אשלגן, סידן ומגנזיום. ליצירת אספרטטים שנספגים טוב יותר. אספרגין שנוצר מחומצה אספרטית עוזר למטבוליזם בתאי המוח. ניתן להשתמש בחומצה אספרטית לטיפול בעייפות ודיכאון. חומצה אספרטית אינה רעילה.
• · אלנין: מרכיב חיוני ברקמת השריר, נמצא ברוב מוצרי מזון חלבוניים . בכבד ובשרירים מתקיימים תהליכי ייצור גלוקוז מאלנין, לכן הוא חשוב לויסות רמות הסוכר בגוף. מחסור באלנין עלול לגרום להיפוגליקמיה. אלנין מעודד ייצור הלימפוציטים וכך עוזר לתפקודה של מערכת החיסון .הוא יכול להיות יעיל במקרים של אפילפסיה .
• · ציסטאין וציסטין : חומצות אמינו מכילות גופרית . ציסטאין יכול להפוך לציסטין וטאורין . ציסטאין יכול לייצר גלוטטיון - אנטי אוקסידנט מאד חזק המשתתף בתהליכים אנזימטיים רבים. ציסטאין יכול לקשור מתכות כבדות , כגון עופרת,
כספית וקדמיום ולעזור לגוף להפריש אותן . הוא מעודד ריפוי פצעים ושיקום לאחר הניתוח, מגן בפני תהליכים מוטגניים והתפתחות הגידולים הסרטניים. הוא יעיל לשיקום לאחר הכוויות ומגביר תנגודת למחלות.
• · חומצה גלוטמית : מופיעה במקורות מזון חלבוניים, ריכוזה הגבוה נמצא במוח של אדם והיא מאד חשובה לתפקודו. חומצה גלוטמית היא פרקורסור של נוירוטראנסמיטר GABA במערכת העצבים . חומצה גלוטמית משתתפת בהעברת אשלגן בנוזל הספינלי. היא משמשת לטיפול בעייפות, מחלת פרקינסון, סכיזופרניה, ניוון שרירים ואלכוהוליזם. היא יכולה לעזור בירידה במשקל וכמיהה לממתקים. שימוש נוסף הוא בריפוי כיבים.
•· גליצין : מיוצר מכולין, תריאונין וסרין . משתתף במטבוליזם של גלוקוז . חשוב לתפקוד המוח, בעל השפעה מרגיעה. דרוש לסינתזה של המוגלובין, קולגן וגלוטטיון. יכול להפוך לקריאטין ולהשתתף בייצור של חומצות גרעין. משמש לריפוי פצעים, לטיפול במצבים פסיכוטיים, התכווצויות השרירים. עוזר לפינוי וניצול של שומנים וחומצה אורית בדם. מוריד חומציות בקיבה ובמינונים גבוהים מעודד הפרשת הורמון הגדילה.
•· הידרוקסיליזין: חשוב לייצור הקולגן. נמצא בג'לטין ובאנזימי עיכול כגון טריפסין וכימוטריפסין .
•· הידרוקסיפרולין : רכיב חשוב של קולגן, חיוני לעור , עצמות וסחוס.
•· פרולין : אחת החומצות החשובות בקולגן , המשתתפת בייצור העצמות, העור והסחוס. נוצרת מגלוטמין או אורניטין. חשובה לתפקוד תקין של פרקים וגידים, בשיקום הרקמות לאחר הפציעה .
•· סרין: נוצרת מגליצין או תריאונין. הינה רכיב של חלבוני המוח. חשובה למטבוליזם של פורינים ופירמידינים , בייצור ממברנות תאיות ובסינתזה של קריאטין . רמות גבוהות של סרין עלולות לגרום לדיכוי התגובה החיסונית ולסימנים פסיכוטיים.
•· טירוזין: נוצר מפנילאלנין וחשוב למטבוליזם הכללי בגוף . מהווה פרקורסור לאדרנלין והורמוני התירואיד, מעודד את התפקוד של מערכת העצבים . טירוזין מעודד הפרשת הורמון הגדילה ולדכא את התאבון . הוא חשוב לטיפול בדיכאון . יש לו השפעה אנטי חימצונית. משתמשים בו לטיפול במחלת פרקינסון .
מחסורים : האוכלוסייה העכשווית של ארצות מפותחות צורכת מספיק חלבונים ואפילו יותר מדי ע"מ להבטיח שלא יהיה מחסור בחומצות אמינו. יחד עם זאת, טבעונים, חולי אנורקסיה, ספורטאים עלולים לסבול ממחסור מסוים. במקרים אלה הגוף יפרק את רקמת השריר של עצמו או לא יבנה שרירים נוספים על אף פעילות גופנית.
תופעות לוואי : עודף מטבוליטים של חלבון כמו ניטרוגן מופרשים בשתן וזה יכול להיות בעייתי לאנשים עם בעיות כליה . עודף חלבון עלול לגרום לאי ספיגת סידן ולהגביר סיכון של אוסטאופורוזיס .
מאת: ד"ר קובי עזרא (Ph.D) מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר. כתב את הספרים: 1. אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף. 2. ספורטולוגיה - המדריך לספורטאי. 3. סטרואידים-כל מה שרצית לדעת? ולא העזת לשאות! לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה